סכך
מראה
סְכָךְ
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סכך |
| הגייה* | skhakh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ס־כ־ך |
| דרך תצורה | משקל קְטָל |
| נטיות | ר׳ סְכָכִים; סְכָךְ־, סְכָכֵי־ |

- לשון חז"ל ענפים, מחצלות, יריעות בד וכדומה המשמשים גג לסוכה או למבנה ארעי.
- ”קְרָשִׁים נִקַּח / וַעֲנָפִים לִסְכָךְ. / קָשֹׁט הַגַּג / לִכְבוֹד הֶחָג!“ (פַּטִּישׁ מַסְמֵר, מאת עמנואל הרוסי בזֶמֶרֶשֶׁת)
תרגום
[עריכה]- אנגלית: (of twigs or matting) ceiling
צירופים
[עריכה]ראו גם
[עריכה]סִכֵּךְ
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | סיכך |
| שורש וגזרה | ס־כ־ך |
| בניין | פִּעֵל |
גזרון
[עריכה]ראו גם
[עריכה]סָכַךְ
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | סכך |
| שורש וגזרה | כ |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- השתמש בגופו ככיסוי; לעתים לשם הגנה, תחת אמת כוחו.