קרח
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
קֶרַח[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קרח |
| הגייה* | kerakh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ק־ר־ח ב |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר׳ קְרָחִים; קֶרַח־, ר׳ קַרְחֵי־; כ׳ קַרְחוֹ |
- מים במצב צבירה מוצק, מים שקפאו.
- ”הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי.“ (בראשית לא, פסוק מ)
- ”וּדְמוּת עַל-רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא נָטוּי עַל-רָאשֵׁיהֶם מִלְמָעְלָה.“ (יחזקאל א, פסוק כב)
- ”מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח; וּכְפֹר שָׁמַיִם מִי יְלָדוֹ?“ (איוב לט, פסוק כח)
- הקרח הוא בעל מבנה גבישי.
- בהשאלה: קור רוח, אדישות.
- הקהל ניסה להפריע לשחקן הכדורסל בצעקות, אבל הוא קרח, שום דבר לא מזיז לו.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: קרח |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קרח |
קֵרֵחַ[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קירח |
| הגייה* | kere'akh |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ק־ר־ח א |
| דרך תצורה | משקל קִטֵּל |
| נטיות | ר׳ קֵרְחִים; נ׳ קֵרַחַת, נ"ר קֵרְחוֹת |
- מי שראשו חשוף משיער.
- ”וְאִישׁ כִּי יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ קֵרֵחַ הוּא טָהוֹר הוּא.“ (ויקרא יג, פסוק מ)
- ”...וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן-הָעִיר וַיִּתְקַלְּסוּ-בוֹ וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ.“ (מלכים ב׳ ב, פסוק כג)
- ”הַנּוֹדֵר מִשְּׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ, אָסוּר בַּקֵּרְחִין וּבְבַעֲלֵי שֵׂיבוֹת, וּמֻתָּר בַּנָּשִׁים וּבַקְּטַנִּים, שֶׁאֵין נִקְרָאִין שְׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ אֶלָּא אֲנָשִׁים.“ (משנה, מסכת נדרים – פרק ג, משנה ח)
- אנשים קרחים לא צריכים לדאוג לתספורת.
- בהשאלה: מקום גלוי וחשוף.
- ”הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי! / הַר-טְרָשִׁים קֵרֵחַ. / עֵדֶר עֻלְפֶּה: שֶׂה וּגְדִי. / זְהַב-הָדָר שָׂמֵחַ.“ (הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!, מאת שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: bald
- ערבית: أصلع (הגייה: אַצְלַע), أقرع (הגייה: אַקְרַע)
- רוסית: лысый, плешивый
ראו גם[עריכה]
קָרַח[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | קרח |
| שורש וגזרה | ק־ר־ח |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא הסיר את שיער הראש.
גיזרון[עריכה]
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בשורש ק־ר־ח מספר פעלים יחידאיים יִקָּרֵחַ (ירמיהו ט"ז) הקריח (יחזקאל כ"ז) קֻרַח מֻקְרָח (יחזקאל כ"ט).
קֹרַח[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קורח |
| הגייה* | korach |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ק־ר־ח |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- שם פרטי לזכר.
- מבני עשו
- יהודי משבט לוי שאחראי על מחלוקת בעם ישראל בדור הנדודים במדבר.
- ”וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן-פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן.“ (במדבר טז, פסוק א)
- ”וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת-קֹרַח בְּמוֹת הָעֵדָה בַּאֲכֹל הָאֵשׁ אֵת חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ וַיִּהְיוּ לְנֵס. וּבְנֵי-קֹרַח לֹא-מֵתוּ.“ (במדבר כו, פסוקים י – יא)
צירופים[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
| ערך בוויקיפדיה: קורח |