גדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גִּדֵּף[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא גידף
שורש וגזרה ג־ד־ףגזרת השלמים
בניין פִעֵל
  1. לשון המקרא נִבֵּל אֶת הַפֶּה בְּדַבְּרוֹ עַל דָּבָר, הֶעֱלִיב תּוֹךְ שִׁמּוּשׁ בְּמִלִּים גַּסּוֹת.
    • ”אֶת מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ וְעַל מִי הֲרִימוֹתָ קּוֹל? וַתִּשָּׂא מָרוֹם עֵינֶיךָ, עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל“ (מלכים ב׳ יט, פסוק כא)
    • ”וַחֲכָמִים אוֹמְרִין, אֵינוֹ נִתְלֶה אֶלָּא הַמְּגַדֵּף וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה“ (משנה, מסכת סנהדריןפרק ו, משנה ה)

גזרון[עריכה]

  • בשפת געז - גַדַף

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: swear‏‏‏‏