מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
 לערך העוסק בקִלְּסָה, פיעל נקבה; ראו קִלֵּס. |
- לשון המקרא לַעַג, חרפה.
- ”בְּדָמֵךְ אֲשֶׁר-שָׁפַכְתְּ אָשַׁמְתְּ, וּבְגִלּוּלַיִךְ אֲשֶׁר-עָשִׂית טָמֵאת, וַתַּקְרִיבִי יָמַיִךְ, וַתָּבוֹא עַד-שְׁנוֹתָיִךְ; עַל-כֵּן, נְתַתִּיךְ חֶרְפָּה לַגּוֹיִם, וְקַלָּסָה, לְכָל-הָאֲרָצוֹת“ (יחזקאל כב, פסוק ד)
- צורה יחידאית, מקבילה לקֶלֶס ובאותה משמעות, ראו שם בגיזרון.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | קלסה |
| הגייה* | klasa |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | שאילה |
| נטיות | |
- [סלנג] סגנון מעולה; בעל רמה.
- קפה וסיגריה על המרפסת תוך כדי שקיעה - זה קלסה ברמה אחרת.
- מפולנית: klasa, במקור בהוראת: כיתה, דרגה (מלטינית: classis), התפתח גם להוראת: התנהגות מעוררת התפעלות, אלגנטיות, ולהוראה הנוכחית.
