קלל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

קִלֵּל[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קילל
שורש וגזרה ק־ל־ל
בניין פִּעֵל
  1. גידף, חרף. ייחל שיקרה דבר רע למישהו.
    • ”וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, מַה-לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרֻיָה; כי (כֹּה) יְקַלֵּל, וכי (כִּי) יְהוָה אָמַר לוֹ קַלֵּל אֶת-דָּוִד, וּמִי יֹאמַר, מַדּוּעַ עָשִׂיתָה כֵּן.“ (שמואל ב׳ טז, פסוק י).
    • ”העגלון המשׂוּפם קילל וחירף את הסוסה ואת הנוסעים ואף על עצמו לא חס והיה יורק בכעס ובחימה.“ (בית סבתא שחרב, מאת ישראל זרחי, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון[עריכה]

  • מקור המילה במקרא.
  • אכדית קלל qll בוז , זלזול . הגייה -קִאִל qi-il [1].

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

סמוכין[עריכה]

  1. Past Links: Studies in the Languages and Cultures of the Ancient Near East ‏. Ran Zadok ,Shlomo Izre'el‏, Itamar Singer