מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קלס
הגייה * ke les
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ל־ס א
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות קֶלֶס־
לשון המקרא חרפה , גנאי .
”כִּי הָיָה דְבַר ה' לִי לְחֶרְפָּה וּלְקֶלֶס כָּל הַיּוֹם“ (ירמיהו כ , פסוק ח ) ”תְּשִׂימֵנוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ, לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ.“ (תהלים מד , פסוק יט )
שורש מקראי. מקביל לאוגריתית: 𐎖𐎍𐎕 (קלצ) בהוראת: העליב, השפיל. מעברית המילה התגלגלה לערבית חדשה: قَلَّسَ (קַלַּסַ) - ללעוג.
יתכן שיש קשר למילה האנגלית: curse - קללה.
בלשון חז"ל השורש משמש במשמעות הפוכה, מה שגרם לחלק מהמפרשים לפרש אחרת את הוראת השורש, לדוגמא: רש"י : "כל לשון קלסה לשון דבור הנדברים בו יש לטוב יש לרע" (חבקוק א,י) "קלסה לשון דיבור יתר הוא לפיכך הוא נהפך ללשון שבח וללשון גנאי" (סוטה כז, א) ר"י אבן כספי : "זה השרש בכל מקום הוא מטעם שבח והמלעיג על זולתו הוא כמשבח עצמו" (מלכים ב, ב, כג). אמנם באמת השורש החז"לי לקוח מיוונית ואינו קשור לשורש המקראי, ראו בגיזרון קִלֵּס ב .
לשון המקרא לעג .
”וְלֹא הייתי (ק' הָיִית) כַּזּוֹנָה לְקַלֵּס אֶתְנָן“ (יחזקאל טז , פסוק לא ) "מַעֲטֶה אֹבֵד אַל תְּהַתֵּל, וְאַל תְּקַלֵּס בִּמְרִירֵי יוֹם". (בן סירא יא,ד )
הופעה יחידאית בבניין פיעל. משורש ק־ל־ס א קֶלֶס .
לשון חז"ל "ארץ כסית בחכמתך, ותקלס במרום שירה." (בן סירא מז,טז ) ”לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִין לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה, וּלְקַלֵּס , לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ אֶת כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק י, משנה ה ) . ”מָשָׁל לְצִפּוֹר שֶׁבָּרַח מִן הַצַּיָּד וְנָפְלָה לְתוֹךְ יָדוֹ שֶׁל אַנְדְּרוּאַנְטִיָא, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ הַצַּיָּד הִתְחִיל מְקַלְּסָהּ וְאָמַר לָהּ כַּמָּה נָאָה בְּרִיחָה שֶׁבָּרַחְתָּ.“ (שמות רבה, פרשה כז, סימן ג ) "אִלּוּלֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת הַלְּבָבוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת, קִלֵּס נְבוּכַדְנֶצַּר בְּפָסוּק זֶה כְּשֵׁם שֶׁקִּלֵּס דָּוִד בְּסֵפֶר תְּהִלִּים." (מדרש תנחומא, וארא, סימן יז)
מיוונית: kalós) καλός ) – נאה, יפה. בלשון חז"ל, אשר הושפעה מיוונית, הפכה המילה קילס (במקור: קִלֵּס לעיל ) לציון ביטוי של ברכה.[1] כנראה ממקור חיתי: kalleš בהוראת לקרוא, לזמן (בהקשר פולחני).[2]
↑ אבשלום קור, " באופן מילולי: קלס, בני חורין ". icast , 24/3/2010 ↑ Chaim Rabin, "Hittite Words in Hebrew", Orientalia NOVA SERIES, Vol. 32, No. 2 (1963), pp. 122.
לשון חז"ל רקע ברגלו.
לשון חז"ל
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קלאס
הגייה * klas
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה מלועזית
נטיות
גברים אפריקאים משחקים קלאס. משחק שבו מציירים משבצות על הקרקע, ומדלגים מאחת לאחרת, לעתים גם מעבירים אבן.
מרוסית: klassiki) классики ) – כִּתָּה
ערך בוויקיפדיה:
קלאס
ערך בוויקיפדיה: קלאס