מופיע במקרא בדברי הימים שעריכתו משוערכת לתקופה הפרסית, (סביב המאה הרביעית לפני הספירה), בצורת: פַּרְבָּר. ככל הנראה המקור בצרוף pari-bara בפרסית עתיקה. pari משמעו "סביב", ומקביל לקידומת: peri) περί) [1] ביוונית עתיקה; bar משמעו "לשאת", והוא מקביל לתחילית ביוונית עתיקה בהגיית: פֶרוֹ- pherō) φέρω) . למעשה, מהצורה היוונית נגזרה המילה פריפריה (peri-pheria) שמשמעה דומה. יש הגורסים כי "פַּרְוָר" ב־ו' ו"פַּרְבָּר" ב־ב' נגזרו ממילות שונות בפרסית עתיקה [2]. במשנה, מופיעה תיבה זו גם בצורות: פַּרְזָור, פַּרְוָאר, פַּרְוָורָא.
↑המקורות הקדומים החשובים להכרת דרכי המסחר בבשמים בתקופה היוונית-רומית מוסרים על ספר הקרוי: ׳פֱּרי-פלוס' שהוראת המילולית נסובה סביב: הפלגה-סִבּוּבית, ביוונית: (περίπλους) ׳פֱּרי-פלוס', כך נקרא ספר השיט הקדום
↑במילה "פרבר", הנכתבת בבי"ת, ישנו דגש קל, והיא נהגית פַּרְבָּר. אולם, ההגייה הנפוצה כיום היא בלא דגש בבי"ת. לכן, מעדיפה האקדמיה ללשון עברית את הכתיב "פַּרְוָר", באות וי"ו
הלחם של: פִר [2] + ”אוּר“ (ישעיהו מז, פסוק יד) כנראה שתיבת פרור [3] הורכבה כהלחם בהשראת פרסית עתיקה בה מצויה תיבת פר (pari) בהוראת "סביב", אליה "הולחמה" תיבת אור בהוראת מדורה. לפיכך פרור או פר-אור, מילולית: "סביב-למדורה", הוא מונח שציין כלי לבישול במדורה. קרוב אל הפועל ביוונית-עתיקה שהגייתו: פֶרוֹ (φέρω) נשא, הביא, סחב [4]