שול

שׁוּל[עריכה]

לשון המקרא קצה הבגד, שפת הבגד התחתונה.
- ”וַיַּעֲשׂוּ עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל רִמּוֹנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי מָשְׁזָר“ (שמות לט, פסוק כד).
- כובע טמבל הוא כובע בד דמוי קערה, בלא מצחיה ובלא שוליים בולטים.
לשון חז"ל תחתית.
- "שולי קערה ושולי אסקוטלא של זכוכית שהתקינן לתשמיש, טהורין." (משנה כלים לא א)
- "תני ר' חייא: עדשים שבשולי קדרה סומך עליהן משום ערובי תבשילין." (ביצה טז א)
עברית חדשה כל אחד משני צדי דרך או כביש. בדרך כלל בריבוי.
- המשטרה מתירה לרוכבי דו־גלגלי לרכוב על שול ימין בלבד בצורה זהירה, איטית ומתחשבת.
הרצועה הריקה סביב טקסט בדף של ספר, דף מחברת וכו'.
- יש לי Word 2007 וכשאני מדפיס תעודה לתוכו היא תמיד מופיעה עם שוליים של 2.5 ס"מ מכל כיוון.
בְּשׁוּלֵי – בצד, בסוף.
- העמותה פועלת עם נוער נושר רובם ממשפחות מצוקה שבשולי החברה.

השורש ש־ו־ל או נ־ש־ל בעברית משמעו ירידה, תחתית, נשל, "טוּמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ" (איכה).
בדומה לירכתים, לשולים במקורות לא קיימת צורת יחיד, הצורה ביחיד 'שול' היא תחדיש.