הופר

הוּפַר

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	הופר
שורש וגזרה	פ־ר־ר, גזרת ע"ע
בניין	הֻפְעַל

1. נִשּׂוֹם לְאַל, בֻּטַּל.

   • ”עֻצוּ עֵצָה, וְתֻפָר; דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל“ (ישעיהו ח, פסוק י)
   • ”...נזירה לאחר שלשים יום אף על פי שנתאלמנה או נתגרשה בתוך שלשים יום הרי זה מוּפָר נדרה...“ (ירושלמי, מסכת נדרים – פרק לט, הלכה יא)
   • "ואין אומרין בַּהֲפָרָה, נדר שהוּפַר מקצתו הוּפַר כולו, כדרך שאומרין בהתרה" (משנה תורה להרמב"ם, ספר הפלאה, הלכות נדרים, פרק ט')
   • ”...כָּל הַתִּשְׁבָּחוֹת מִסְתַּתְּמוֹת...כָּל הַחֲגִיגָה מוּפָרָה...“ (מכאן ומכאן, מאת יוסף חיים ברנר, 1911, באתר מאגרים)
   • "...וְשָׁם תִּתְבַּטֵּל הַהִתְנַגְּדוּת וְתוּפַרְנָה הַקְּצָווֹת..." "מורה נבוכי הזמן", עמ' 6, יום טוב ליפמן צונץ
   • "...הִנֵּה לֹא בַּזֹּאת יוּפַר מִשְׁפָּטִי..." "דרשו משפט", מנדלי מוכר ספרים
   • "כָּל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, וְכָל אֲשֶׁר אֹמַר – / הָאַהֲבָה הִיא נֵדֶר, נֵדֶר שֶׁהוּפַר." (כָּל נְדָרַי, מאת לאה לופנפלד)

גיזרון

• שורש מקראי. מזדמנת פעם אחת בתנ"ך צורה בבניין הופעל. ראה פירוט נוסף בערך הפועל הפר.

מילים נרדפות

• הֻשְׁבַּת
• בוטל