מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- נִשּׂוֹם לְאַל, בֻּטַּל.
- ”עֻצוּ עֵצָה, וְתֻפָר; דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל“ (ישעיהו ח, פסוק י)
- ”...נזירה לאחר שלשים יום אף על פי שנתאלמנה או נתגרשה בתוך שלשים יום הרי זה מוּפָר נדרה...“ (ירושלמי, מסכת נדרים – פרק לט, הלכה יא)
- "ואין אומרין בַּהֲפָרָה, נדר שהוּפַר מקצתו הוּפַר כולו, כדרך שאומרין בהתרה" (משנה תורה להרמב"ם, ספר הפלאה, הלכות נדרים, פרק ט')
- ”...כָּל הַתִּשְׁבָּחוֹת מִסְתַּתְּמוֹת...כָּל הַחֲגִיגָה מוּפָרָה...“ (מכאן ומכאן, מאת יוסף חיים ברנר, 1911, באתר מאגרים)
- "...וְשָׁם תִּתְבַּטֵּל הַהִתְנַגְּדוּת וְתוּפַרְנָה הַקְּצָווֹת..." "מורה נבוכי הזמן", עמ' 6, יום טוב ליפמן צונץ
- "...הִנֵּה לֹא בַּזֹּאת יוּפַר מִשְׁפָּטִי..." "דרשו משפט", מנדלי מוכר ספרים
- "כָּל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, וְכָל אֲשֶׁר אֹמַר – / הָאַהֲבָה הִיא נֵדֶר, נֵדֶר שֶׁהוּפַר." (כָּל נְדָרַי, מאת לאה לופנפלד)
- שורש מקראי. מזדמנת פעם אחת בתנ"ך צורה בבניין הופעל. ראה פירוט נוסף בערך הפועל הפר.
מילים נרדפות[עריכה]
השורש פרר
|
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
שבירה לחתיכות קטנות מאד
|
גזרה |
גזרת הכפולים
|
הופיע לראשונה בלשון |
המקרא
|
השורש פ־ר־ר הוא שורש מגזרת הכפולים.
נטיות הפעלים[עריכה]
פ־ר־ר
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִפְעִיל
|
הֵפֵר
|
מֵפֵר
|
יָפֵר
|
הָפֵר
|
לְהָפֵר
|
הֻפְעַל
|
הוּפַר
|
מוּפָר
|
יוּפַר
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
פּוֹרֵר
|
מְפוֹרֵר
|
יְפוֹרֵר
|
פוֹרֵר
|
לְפוֹרֵר
|
פֻּעַל
|
פּוֹרַר
|
מְפוֹרָר
|
יְפוֹרַר
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְפּוֹרֵר
|
מִתְפּוֹרֵר
|
יִתְפּוֹרֵר
|
הִתְפּוֹרֵר
|
לְהִתְפּוֹרֵר
|
| |
|