מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פטר
הגייה * pe ter
חלק דיבר זכר
מין שם עצם
שורש פ־ט־ר
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
לשון המקרא [ 1] ”קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר פֶּטֶר כָּל רֶחֶם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה לִי הוּא.“ (שמות יג , פסוק ב ) ”וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַיהֹוָה וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַיהוָה. וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה.“ (שמות יג , פסוקים יב –יג ) ”וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג יְהֹוָה כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַיהוָה כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה.“ (שמות יג , פסוק טו ) שם פרטי לזכר, שנפוץ בעקבות הנוצרים .
"וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַשְׁרֶיךָ שִׁמְעוֹן בַּר־יוֹנָה כִּי־בָשָׂר וָדָם לֹא גִלָּה־לְךָ אֶת־זֹאת כִּי אִם־אָבִי שֶׁבַּשָּׁמָיִם. וְגַם־אֲנִי אֹמֵר לְךָ כִּי אַתָּה פֶּטְרוֹס וְעַל־הַצּוּר הַזֶּה אֶבְנֶה אֶת־קְהִלָּתִי וְשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל לֹא יִגְבְּרוּ עָלֶיהָ" (הבשורה על פי מתי פרק טז ) "שאל רבינו פטר לר"ת דבזמן הזה היה להתחייב לר' יהודה במעשר שאנו במערבה של ארץ ישראל" (גיטין ח א#תוספות ) . ”בין מעלותיו של פטר לא שכחה למנות את אהבת־האמנות, ואת חושי אשף־הפרסום.“ (יריד במוסקווה חנוך ברטוב , בפרויקט בן יהודה ) סבתא סיפרה לנו את האגדה על פטר והזאב.
מפרשים: מן הפועל פָּטַר שמשמעו פתח. אוגריתית 'בּתר' כשיבוש של המילה (שבמקורה מן השפות פיניקית או פלמירית) - 'פּטר' בהוראת 'חופש '. 'פטרת' בהוראת - 'מקום-הפטוּרים או החופשיים'[ 2]
השם מוזכר לראשונה בפסוקים לעיל (17, 18) שבברית החדשה, מיוונית: pétros) πέτρος ) – אבן .
↑ "פטר", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 6363 ) ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 249 :b-ṭ-r
שחרר מהתחייבות ואחריות. הסיר ציווי או חובה.
נתן אישור ללכת ולעזוב מקום.
”וַיְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לְהַכּוֹת בַּחֲנִית בְּדָוִד וּבַקִּיר וַיִּפְטַר מִפְּנֵי שָׁאוּל וַיַּךְ אֶת הַחֲנִית בַּקִּיר וְדָוִד נָס וַיִּמָּלֵט בַּלַּיְלָה הוּא“ (שמואל א׳ יט , פסוק י ) ”וַיִּקְחוּ אִישׁ אֶת אֲנָשָׁיו בָּאֵי הַשַּׁבָּת עִם יוֹצְאֵי הַשַּׁבָּת כִּי לֹא פָטַר יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֶת הַמַּחְלְקוֹת“ (דברי הימים ב׳ כג , פסוק ח ) ”אִם מָצְאוּ לוֹ זְכוּת, פְּטָרוּהוּ ; וְאִם לָאו, מַעֲבִירִין דִּינוֹ לְמָחָר.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ה, משנה ה )
שתי המשמעויות נפוצות בלשון חז"ל. י"מ ממשמעות 1. (לא פטרם מחובתם לתפקידם) וי"מ במשמעות 2. (לא פטרם לדרכם)
לשון המקרא ”כִּי נְתֻנִים נְתֻנִים הֵמָּה לִי, מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: תַּחַת פִּטְרַת כָּל-רֶחֶם בְּכוֹר“ (במדבר ח , פסוק טז ) ”פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע הָרִיב נְטוֹשׁ.“ (משלי יז , פסוק יד ) פטר רחם הוא הולד הראשון שפטר את הרחם.
לפי פרשני המקרא המילה הפטיר בלשון חז"ל. וגם פטורי צצים שבמקרא משמעותם פתיחה. מקובל ששורש זה נפרד משורש פטר א.
במדרש שכל טוב (פרשת בא) כתוב שכל שורש פטר לשון הבקעה ויציאה ומכאן מי שנפטר מחוב או מעונש יצא מהמצב המחייב. וכן נפטר הסתלק מאותו לשון.
