מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
תיש
|
הגייה* |
ta'ish
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
|
דרך תצורה |
משקל קַיִל
|
נטיות |
ר׳ תְּיָשִׁים; תֵּישׁ־, ר׳ תֵּישֵׁי־
|
- עז ממין זכר; יונק ממשפחת הבהמה הדקה.
- תיש צעיר נקרא "שעיר".
- ”זַרְזִיר מָתְנַיִם אוֹ תָיִשׁ וּמֶלֶךְ אַלְקוּם עִמּוֹ.“ (משלי ל, פסוק לא)
- ”וַיָּסַר בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַתְּיָשִׁים הָעֲקֻדִּים וְהַטְּלֻאִים וְאֵת כָּל הָעִזִּים הַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּלֻאֹת כֹּל אֲשֶׁר לָבָן בּוֹ וְכָל חוּם בַּכְּשָׂבִים וַיִּתֵּן בְּיַד בָּנָיו.“ (בראשית ל, פסוק לה)
- השוו לשפות שמיות נוספות: תישא (ארמית); تَيْس (ערבית).[1]
מובאות נוספות[עריכה]
- ”וַיָּלֶן שָׁם בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו. עִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים רְחֵלִים מָאתַיִם וְאֵילִים עֶשְׂרִים.“ (בראשית לב, פסוקים יד – טו)
- ”וּמִן פְּלִשְׁתִּים מְבִיאִים לִיהוֹשָׁפָט מִנְחָה וְכֶסֶף מַשָּׂא גַּם הָעַרְבִיאִים מְבִיאִים לוֹ צֹאן אֵילִים שִׁבְעַת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת וּתְיָשִׁים שִׁבְעַת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת.“ (דברי הימים ב׳ יז, פסוק יא)
- "חמרין מאתין ,ערדין מאתין, תישין מאתין, ברא כל חיה ואלפין מן..." (150–50 לפני הספירה, חנוך: טקסט ארמי ,קומראן ,מערה מספר 4, 1976).
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
|
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תיש |