מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | צפיר |
| הגייה* | tsafir |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | צ־פ־ר |
| דרך תצורה | משקל קָטִיל |
| נטיות | ר׳ צְפִירִים, צְפִיִרֵי־ |
- לשון המקרא תַּיִשׁ צָעִיר.
- ”וּצְפִיר הָעִזִּים, הִגְדִּיל עַד מְאֹד...“ (דניאל ח, פסוק ח)
- ”וַיָּבִיאוּ פָרִים-שִׁבְעָה וְאֵילִים שִׁבְעָה וּכְבָשִׂים שִׁבְעָה, וּצְפִירֵי עִזִּים שִׁבְעָה...“ (דברי הימים ב׳ כט, פסוק כא)
- "בָּכוֹ תִבְכֶּה מְחֻמֶּשֶׁת סְפָרִים. כְּנֶהֱרַג כֹּהֵן וְנָבִיא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְעַל דָּמוֹ נִשְׁחֲטוּ פְּרָחִים כִּצְפִירִים. וְנָדוּ כְּצִפֳּרִים. כֹּהֲנֵי צִפּוֹרִים" (קינות/איכה ישבה חבצלת השרון)
- מן המקרא. מקבילה גם באמרית: צְפִירָא.
- בכתובת אזתוד מופיעה האלוהות "רשף צפרם", ולפי התרגום הלווי של הכתובת, מדובר באלוהות האיילים, ולכן יש לפרש "צפרם" כ"צפירים".[1]
- מצוי בפניקית "צפר" בהוראת שעיר, כלב עם פרווה צפופה; אכדית ṣuppuru בהוראת מפוזר, מפוצל, ומפֹה נגזר באכדית: צֻפֻּרֻ ṣupru בהוראת בע"ח מבוית.[2][3] השוו אל השורש השמי - ṣpp
- ↑ John David Hawkins, Corpus of Hieroglyphic Luwian inscriptions. Volume I: Inscriptions of the Iron Age, Part 1: Text, de Gruyter, 2000, chapter 1: Cilicia, p. 63
- ↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1992. 'ṣupru' ; page: 253-254
- ↑ Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, translation: Wilfred G.E. Watson, A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition, Third Revised Edition, Brill, 2015, p. 777
