צפיר
מראה
צָפִיר
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | צפיר |
הגייה* | tsafir |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | צ־פ־ר |
דרך תצורה | משקל קָטִיל |
נטיות | ר׳ צְפִירִים, צְפִיִרֵי־ |
- לשון המקרא תַּיִשׁ צָעִיר.
- ”וּצְפִיר הָעִזִּים, הִגְדִּיל עַד מְאֹד...“ (דניאל ח, פסוק ח)
- ”וַיָּבִיאוּ פָרִים-שִׁבְעָה וְאֵילִים שִׁבְעָה וּכְבָשִׂים שִׁבְעָה, וּצְפִירֵי עִזִּים שִׁבְעָה...“ (דברי הימים ב׳ כט, פסוק כא)
- "בָּכוֹ תִבְכֶּה מְחֻמֶּשֶׁת סְפָרִים. כְּנֶהֱרַג כֹּהֵן וְנָבִיא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְעַל דָּמוֹ נִשְׁחֲטוּ פְּרָחִים כִּצְפִירִים. וְנָדוּ כְּצִפֳּרִים. כֹּהֲנֵי צִפּוֹרִים" (קינות/איכה ישבה חבצלת השרון)
גיזרון
[עריכה]- מן המקרא. מקבילה גם באמרית: צְפִירָא.
- מצוי בפניקית צפר ṣpr בהוראת שעיר,כלב עם פרווה צפופה . אכדית צוּפֻּרוּ ṣuppuru בהוראת ציצית,גזוז, מנוּצֶה , מכאן נגזר באכדית: צֻפֻּרֻ ṣupru בהוראת בע"ח מבוית. [1] [2]. השוו אל השורש השמי - ṣpp