מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
אומץ
|
| הגייה* |
omets
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
א־מ־ץ
|
| דרך תצורה |
משקל קֹטֶל
|
| נטיות |
אֹמֶץ־
|
- חוזק, גבורה, נכונות לפעולה החלטית במצב מעורר חרדה, לעתים תוך סיכון עצמי.
- ”וְיֹאחֵז צַדִּיק דַּרְכּוֹ וּטֳהָר-יָדַיִם יֹסִיף אֹמֶץ“ (איוב יז, פסוק ט)
- אומץ, גבורה וכוח – בראש סדר העדיפויות שלנו כצבא.
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: אומץ |
| ניתוח דקדוקי - פועל
|
| כתיב מלא |
אימץ
|
| שורש וגזרה |
א־מ־ץ
|
| בניין |
פִּעֵל
|
- לקח תחת חסותו; גידל כאילו היה בנו.
- ”אֱלֹהִים צְבָאוֹת שׁוּב נָא הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת: וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ וְעַל בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ.“ (תהלים פ, פסוקים טו – טז)
- יוליוס קיסר אימץ בצוואתו את אוגוסטוס והפך אותו לבנו החוקי.
- מוטי מצא ברחוב חתול עזוב ולבסוף אימץ אותו.
- לשון המקרא חיזק.
- ”...צַפֵּה-דֶרֶךְ חַזֵּק מָתְנַיִם אַמֵּץ כֹּחַ מְאֹד“ (נחום ב, פסוק ב)
- ”וַיְחַזְּקוּ אֶת מַלְכוּת יְהוּדָה וַיְאַמְּצוּ אֶת רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה לְשָׁנִים שָׁלוֹשׁ כִּי הָלְכוּ בְּדֶרֶךְ דָּוִיד וּשְׁלֹמֹה לְשָׁנִים שָׁלוֹשׁ.“ (דברי הימים ב׳ יא, פסוק יז)
- בהשאלה (1): סיגל עצמו לדבר שהיה זר לו קודם לכן.
- לא חלף זמן רב והוא אימץ את שפת המקום ומנהגיו.
משמעות 2 היא המקורית ולפיה משמעות 1 במקרא ו־3 בהשאלה.
ערך בוויקיפדיה: אומץ
