עלם
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עֶלֶם[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עלם |
| הגייה* | ׳elem |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־ל־ם |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | עֶלֶם־; נ׳ עַלְמָה, עַלְמַת־; ר׳ עֲלָמִים; נ"ר עֲלָמוֹת |
- נַעַר, בָּחוּר צָעִיר בַּיָּמִים.
- ”וְאִם כֹּה אֹמַר לָעֶלֶם הִנֵּה הַחִצִּים מִמְּךָ וָהָלְאָה לֵךְ כִּי שִׁלַּחֲךָ יְהוָה“ (שמואל א׳ כ, פסוק כב)
- "אבל אומר לו העלם שנאכלם ושנשתם בירושלים" (משנה תורה להרמב"ם, ספר זרעים, הלכות מעשר שני ונטע רבעי, פרק כ"א)
- "גם בלילה, גם ביום / היא חולמת לה חלום / חלומה הוא עלם חן / רק להתחתן" (אם אתה צעיר בלב, מאת יהודה אופן)
גזרון[עריכה]
- שורש (עלמ; "ġlm") קיים בשפות קדם-שמיות: באוגריתית = ילד - עבד. מצוי בכנענית (פניקית-פונית), איבלאית, ויתכן גם אכדית. מקביל לבבלית 'צָלמֻ' ṣalmu בהוראת שחור [1]. המושג מסמל גם נעורים, בשלות מינית ואת המוכנות לזיווג.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
עָלַם (גם: עָלְמָא)[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עלם, עלמא |
| הגייה* | Alam, Alma |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־ל־ם |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ עָלְמִין, עָלְמַיָּא, עָלְמֵי־ |
- [ארמית] עוֹלָם.
- ”אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין וְתִמְהוֹהִי כְּמָה תַקִּיפִין; מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם וְשָׁלְטָנֵהּ עִם דָּר וְדָר“ (דניאל ג, פסוק לג)
- ”וִיקַבְּלוּן מַלְכוּתָא קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין; וְיַחְסְנוּן מַלְכוּתָא עַד עָלְמָא וְעַד עָלַם עָלְמַיָּא“ (דניאל ז, פסוק יח)
- "יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ." (קדיש)
גיזרון[עריכה]
- המילה מופיעה בארמית של מקרא. כיום משמשת בעיקר בקריאת "קַדִּישׁ".
צירופים[עריכה]
ראו גם[עריכה]
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 315 : ġlm