עלם

עֶלֶם[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עלם
הגייה^*	׳elem
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־ל־ם
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	עֶלֶם־; נ׳ עַלְמָה, עַלְמַת־; ר׳ עֲלָמִים; נ"ר עֲלָמוֹת

נַעַר, בָּחוּר צָעִיר בַּיָּמִים.
- ”וְאִם כֹּה אֹמַר לָעֶלֶם הִנֵּה הַחִצִּים מִמְּךָ וָהָלְאָה לֵךְ כִּי שִׁלַּחֲךָ יְהוָה“ (שמואל א׳ כ, פסוק כב)
- "אבל אומר לו העלם שנאכלם ושנשתם בירושלים" (משנה תורה להרמב"ם, ספר זרעים, הלכות מעשר שני ונטע רבעי, פרק כ"א)
- "גם בלילה, גם ביום / היא חולמת לה חלום / חלומה הוא עלם חן / רק להתחתן" (אם אתה צעיר בלב, מאת יהודה אופן)

שורש (עלמ; "ġlm") קיים בשפות קדם-שמיות: באוגריתית = ילד - עבד, המלווה את המעמד הגבוה בעת נשואיהם - (נפוץ עדיין בקרב ילידיה המלכותיים של אנגליה, ראה: "page-boy"), תצורת המילה נמצאת גם בכנענית(עברית פניקית-פונית), איבלאית, ויתכן גם אכדית. המושג מסמל גם נעורים, בשלות מינית ואת המוכנות לזיווג.

[ארמית] עוֹלָם.
- ”אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין וְתִמְהוֹהִי כְּמָה תַקִּיפִין; מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם וְשָׁלְטָנֵהּ עִם דָּר וְדָר“ (דניאל ג, פסוק לג)
- ”וִיקַבְּלוּן מַלְכוּתָא קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין; וְיַחְסְנוּן מַלְכוּתָא עַד עָלְמָא וְעַד עָלַם עָלְמַיָּא“ (דניאל ז, פסוק יח)
- "יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא/ בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ / וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ" (קדיש)