מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
עלם
הגייה *
׳e lem
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ע־ל־ם
דרך תצורה
משקל קֶטֶל
נטיות
עֶלֶם־; נ׳ עַלְמָה, עַלְמַת־; ר׳ עֲלָמִים; נ"ר עֲלָמוֹת
בחור , צָעִיר בַּיָּמִים.
”וְאִם כֹּה אֹמַר לָעֶלֶם הִנֵּה הַחִצִּים מִמְּךָ וָהָלְאָה לֵךְ כִּי שִׁלַּחֲךָ יְהוָה“ (שמואל א׳ כ , פסוק כב )
”כִּי זֶה, אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ--עוֹלָם וָעֶד; הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל-מוּת “ (תהלים מח , פסוק טו )
"גם בלילה, גם ביום / היא חולמת לה חלום / חלומה הוא עלם חן / רק להתחתן" (אם אתה צעיר בלב , מאת יהודה אופן )
מעתיקי המקרא הקדומים התחבטו כיצד להעתיק ולנקד את תיבת "עַלְמוּת" שבתהלים, לבסוף (כזכור) הוחלט שאלוהים ינהגכם על -מות ,כפי שהועתק: ”כִּי זֶה, אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ--עוֹלָם וָעֶד; הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל-מוּת “ (תהלים מח , פסוק טו ) (𐤀𐤊)
השורש (עלמ ġlm) קיים בשפות שמיות נוספות: באוגריתית בהוראת: ילד, עבד. וכן בבפיניקית ואבלאית.[1] המושג מסמל גם נעורים, בשלות מינית ואת המוכנות לזיווג.
יש המקשרים לשורש ח־ל־ם ב בהוראת: חוזק.
מילים נרדפות [ עריכה ]
עָלַם (גם: עָלְמָא) [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
עלם, עלמא
הגייה *
Alam, Alma
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ע־ל־ם
דרך תצורה
נטיות
ר׳ עָלְמִין, עָלְמַיָּא, עָלְמֵי־
[ארמית] עוֹלָם .
”אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין וְתִמְהוֹהִי כְּמָה תַקִּיפִין; מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם וְשָׁלְטָנֵהּ עִם דָּר וְדָר“ (דניאל ג , פסוק לג )
”וִיקַבְּלוּן מַלְכוּתָא קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין; וְיַחְסְנוּן מַלְכוּתָא עַד עָלְמָא וְעַד עָלַם עָלְמַיָּא “ (דניאל ז , פסוק יח )
"יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ." (קדיש )
המילה מופיעה בארמית של מקרא. כיום משמשת בעיקר בקריאת "קַדִּישׁ ".
↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003, עמ' 315: ġlm