עלם

עֶלֶם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עלם
הגייה^*	elem
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־ל־ם
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	עֶלֶם־; נ׳ עַלְמָה, עַלְמַת־; ר׳ עֲלָמִים; נ"ר עֲלָמוֹת

בחור, צָעִיר בַּיָּמִים.
- ”וְאִם כֹּה אֹמַר לָעֶלֶם הִנֵּה הַחִצִּים מִמְּךָ וָהָלְאָה לֵךְ כִּי שִׁלַּחֲךָ יְהוָה“ (שמואל א׳ כ, פסוק כב)
- ”כִּי זֶה, אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ--עוֹלָם וָעֶד; הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל-מוּת“ (תהלים מח, פסוק טו)
- "גם בלילה, גם ביום / היא חולמת לה חלום / חלומה הוא עלם חן / רק להתחתן" (אם אתה צעיר בלב, מאת יהודה אופן)

בשל פשרה המתעתע, ובשל הצורך בהימנעות מקשירת תארים של 'אל' כלפי אלילות כנענית התחבטו מעתיקי המקרא הקדומים כיצד להעתיק ולנקד את התיבה המיקראית שלבסוף נקראה בצורה: ”עַל-מוּת“ (תהלים מח, פסוק טו) ^[1] ונראה שמתייחסת היא בהוראתה לדור האחרון בו כולם יהפכו לצעירים. (𐤀𐤊)
השורש (עלמ ġlm) קיים בשפות שמיות נוספות: באוגריתית בהוראת: ילד, עבד. וכן בבפיניקית ואבלאית.^[2] המושג מסמל גם נעורים, בשלות מינית ואת המוכנות לזיווג.
יש המקשרים לשורש ח־ל־ם ב בהוראת: חוזק.

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עלם, עלמא
הגייה^*	alam, alma
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־ל־ם
דרך תצורה
נטיות	ר׳ עָלְמִין, עָלְמַיָּא, עָלְמֵי־

[ארמית] עוֹלָם.
- ”אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין וְתִמְהוֹהִי כְּמָה תַקִּיפִין; מַלְכוּתֵהּ מַלְכוּת עָלַם וְשָׁלְטָנֵהּ עִם דָּר וְדָר“ (דניאל ג, פסוק לג)
- ”וִיקַבְּלוּן מַלְכוּתָא קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין; וְיַחְסְנוּן מַלְכוּתָא עַד עָלְמָא וְעַד עָלַם עָלְמַיָּא“ (דניאל ז, פסוק יח)
- "יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ, וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ." (קדיש)

↑ השוו : מות (אל)
↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003, עמ' 315: ġlm