המילה מופעיה פעמיים בלבד במקרא, בפסוק לעיל ובויקרא ב, פסוק ז.
מן רחש. רחישה תנועה של מים, אויר וכדומה. התרגשות. סערת רגש. המתבשל במרחשת רוחש על פי המשנה להלן.
המילה שאולה מן מצרית-מאוחרת (700-1355 לפני ספירת הנוצרים) רהס rḥś היתה תבנית מיוחדת עליה הונח הבצק ובאמצעותה עוצב לכדי מנחה המוגשת במקדשים ואולמות-קבורה. במצריים הקדומה, האופה מאפים פולחניים אלה קרוי היה בשם: "פּסְרֶחֵס" (pś rḥś) [1].
כבר בתקופת המשנה הועלתה השאלה בדבר ההבדל שבין מחבת ובין מרחשת - ”וּמַה בֵּין מַחֲבַת לְמַרְחֶשֶׁת; אֶלָּא שֶׁהַמַּרְחֶשֶׁת יֶשׁ לָהּ כִּסּוּי, וְהַמַּחֲבַת אֵין לָהּ כִּסּוּי, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי; רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, מַרְחֶשֶׁת עֲמֻקָּה וּמַעֲשֶׂיהָ רוֹחֲשִׁים, וּמַחֲבַת צָפָה וּמַעֲשֶׂיהָ קָשִׁים.“ (משנה, מסכת מנחות – פרק ה, משנה ח)
ערך בוויקיפדיה: מרחשת