מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
גג
|
| הגייה* |
gag
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ג־ג־ג, גזרת הכפולים
|
| דרך תצורה |
משקל קַל
|
| נטיות |
ר׳ גַּגּוֹת; גָּג־, ר׳ גַּגּוֹת־
|
גגות
- לשון המקרא הכיסוי העליון של בניין, להגנה מפני תנאי מזג האוויר.
- ”כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא-תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי-יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ.“ (דברים כב, פסוק ח)
- ”וְהִיא הֶעֱלָתַם הַגָּגָה וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ הָעֲרֻכוֹת לָהּ עַל-הַגָּג.“ (יהושע ב, פסוק ו)
- ”עַל כָּל-גַּגּוֹת מוֹאָב וּבִרְחֹבֹתֶיהָ כֻּלֹּה מִסְפֵּד כִּי-שָׁבַרְתִּי אֶת-מוֹאָב כִּכְלִי אֵין-חֵפֶץ בּוֹ נְאֻם-יְהוָה.“ (ירמיהו מח, פסוק לח)
- ”כָּל גַּגּוֹת הָעִיר, רְשׁוּת אַחַת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא גַג גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה אוֹ נָמוֹךְ עֲשָׂרָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.“ (משנה, מסכת עירובין – פרק ט, משנה א)
- ”מַעֲשֶׂה בְּבָרִיא אֶחָד שֶׁאָמַר כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, וְעָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג וְנָפַל וָמֵת.“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ו, משנה ו)
- ”לֹא נִשְׂרֹף עֲלֵיכֶם / אֶת-גַּגּוֹת בָּתֵּיכֶם, וּבְמַטּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל / לֹא נָרֹץ גֻּלְגְּלוֹת תִּינוֹקוֹת“ (זאת תהי נקמתנו, מאת שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
- "הִנְנִי כָּאן, כְּמוֹ צִפֳּרִים חָגוֹת / הִנְנִי כָּאן, מַבִּיט מִן הַגַּגּוֹת" (הִנְנִי כָּאן
, מאת חיים חפר)
- [בלשנות] סימן הטעמה הנכתב מעל אות ודומה לגג קטן.
- המילה הצרפתית château, לדוגמה, כוללת גג.
- באוגריתית: גג.
- נקרא כך על שום צורתו.[דרושה הבהרה] האקדמיה ללשון העברית, סימני דפוס, תשס"א (2000).
 ערך בוויקיפדיה: גג |
ערך בוויקיפדיה: גג