מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
משלוח מנות
|
| הגייה* |
mishloakh manot
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
שׁ־ל־ח; מ־י־ן
|
| דרך תצורה |
צירוף
|
| נטיות |
ר׳ מִשְׁלוֹחֵי מָנוֹת
|
משלוחי מנות
- מארז ובו מספר מטעמים שמביא האחד לרעהו במתנה, אחת ממצוות חג הפורים.
- ”עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ.“ (אסתר ט, פסוק יט)
- ”כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים.“ (אסתר ט, פסוק כב)
- בכיתה נערכה הגרלה שקבעה כיצד יחולקו משלוחי המנות.
- מקור הביטוי בתנ"ך, שם פעולה זה מופיע בפסוקים לעיל באסתר, אך הצירוף פועלי ממנו הוא נובע מופיע בפסוקים הבאים:
- ”וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי-קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל-תֵּעָצֵבוּ כִּי-חֶדְוַת יְהוָה הִיא מָעֻזְּכֶם.
וְהַלְוִיִּם מַחְשִׁים לְכָל-הָעָם לֵאמֹר הַסּוּ כִּי הַיּוֹם קָדֹשׁ וְאַל-תֵּעָצֵבוּ.
וַיֵּלְכוּ כָל-הָעָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְשַׁלַּח מָנוֹת וְלַעֲשׂוֹת שִׂמְחָה גְדוֹלָה כִּי הֵבִינוּ בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר הוֹדִיעוּ לָהֶם.“ (נחמיה ח, פסוקים י–יב)
ערך בוויקיפדיה: משלוח מנות