לדלג לתוכן

משלוח מנות

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא משלוח מנות
הגייה* mishloakh manot
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ל־ח; מ־י־ן
דרך תצורה צירוף
נטיות ר׳ מִשְׁלוֹחֵי מָנוֹת
משלוחי מנות
  1. מארז ובו מספר מטעמים שמביא האחד לרעהו במתנה, אחת ממצוות חג הפורים.
    • ”עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ.“ (אסתר ט, פסוק יט)
    • ”כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים.“ (אסתר ט, פסוק כב)
    • בכיתה נערכה הגרלה שקבעה כיצד יחולקו משלוחי המנות.

גיזרון

[עריכה]
  • מקור הביטוי בתנ"ך, שם פעולה זה מופיע בפסוקים לעיל באסתר, אך הצירוף פועלי ממנו הוא נובע מופיע בפסוקים הבאים:
”וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי-קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל-תֵּעָצֵבוּ כִּי-חֶדְוַת יְהוָה הִיא מָעֻזְּכֶם.
וְהַלְוִיִּם מַחְשִׁים לְכָל-הָעָם לֵאמֹר הַסּוּ כִּי הַיּוֹם קָדֹשׁ וְאַל-תֵּעָצֵבוּ.
וַיֵּלְכוּ כָל-הָעָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וּלְשַׁלַּח מָנוֹת וְלַעֲשׂוֹת שִׂמְחָה גְדוֹלָה כִּי הֵבִינוּ בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר הוֹדִיעוּ לָהֶם.“
(נחמיה ח, פסוקים ייב)

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: משלוח מנות