הדיח

הִדִּיחַ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	הדיח
שורש וגזרה	נ־ד־ח, חסרי פ"נ
בניין	הפעיל

1. הרחיק.
2. בהשאלה הרחיק מדרך הישר לדרך רעה.

   • "יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ אֶת יֹשְׁבֵי עִירָם לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם" (דברים י"ג, י"ד)

3. בהשאלה העביר מתפקידו.

   • המורדים זממו להדיח את המלך.

צירופים

• מסית ומדיח
• עיר הנדחת

נגזרות

• נידח
• הדחה

מילים נרדפות

• הרחיק (1)
• הסית (2)

ניגודים

• קֵרֵב (1)

הֵדִיחַ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	הדיח
שורש וגזרה	ד־ו־ח ב, נחי ע"ו
בניין	הפעיל

1. רחץ, שטף במים.

   • "אִם רָחַץ אֲדֹנָי אֵת צֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן וְאֶת דְּמֵי יְרוּשָׁלִַם יָדִיחַ מִקִּרְבָּהּ בְּרוּחַ מִשְׁפָּט וּבְרוּחַ בָּעֵר" (ישעיהו ד', ד')
   • "הדיח בהם את הכלים או שמחה בהם את המדות, פסולים" (משנה, מסכת ידיים, משנה ד')
   • הנער הדיח את הצלחות שבכיור.

צירופים

• מדיח כלים

נגזרות

• הדחה

מילים נרדפות

• רחץ

תרגום

• אנגלית: wash‏‏‏‏