מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי - פועל
|
כתיב מלא |
הפקיד
|
שורש וגזרה |
פ־ק־ד
|
בניין |
הִפְעִיל
|
- נתן כפיקדון, העביר כסף או רכוש לאחריות אדם או גוף אחר, בדרך כלל בנק.
- מינה לתפקיד, מינה למפקד.
- היא הפקידה את יעקב על החיילים.
- "וַיִּשְׁמְעוּ כָל־שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה, הֵמָּה וְאַנְשֵׁיהֶם, כִּי־הִפְקִיד מֶלֶךְ־בָּבֶל אֶת־גְּדַלְיָהוּ בֶן־אֲחִיקָם, בָּאָרֶץ; וְכִי הִפְקִיד אִתּוֹ, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטָף, וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ, מֵאֲשֶׁר לֹא־הָגְלוּ בָּבֶלָה." (ירמיהו פרק מ, ז')
השורש פקד
|
השורש פ-ק-ד הוא שורש מגזרת השלמים
פ־ק־ד
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
פָּקַד
|
פוֹקֵד
|
יִפְקֹד
|
פְּקֹד
|
לִפְקֹד
|
נִפְעַל
|
נִפְקַד
|
נִפְקָד
|
יִפָּקֵד
|
הִפָּקֵד
|
לְהִפָּקֵד
|
הִפְעִיל
|
הִפְקִיד
|
מַפְקִיד
|
יִפְקִיד
|
הַפְקֵד
|
לְהַפְקִיד
|
הֻפְעַל
|
הֻפְקַד
|
מֻפְקָד
|
יֻפְקַד
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
פִקֵּד
|
מְפַקֵּד
|
יְפַקֵּד
|
פַּקֵּד
|
לְפַקֵּד
|
פֻּעַל
|
פֻּקַּד
|
מְפֻקָּד
|
יְפֻקַּד
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְפַּקֵּד
|
מִתְפַּקֵּד
|
יִתְפַּקֵּד
|
הִתְפַּקֵּד
|
לְהִתְפַּקֵּד
|
| |
|