עז: הבדלים בין גרסאות בדף

→ עבור להשוואת הגרסאות הקודמת עבור להשוואת הגרסאות הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מתאריך 16:13, 5 באוקטובר 2023

עֵז

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עז
הגייה^*	ez
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ע־ז־ז
דרך תצורה	משקל קֵטֶל
נטיות	ר׳ עִזִּים

בהמה דקה מבויתת, הבוגר בפרט, בעלת שתי קרניים וזקן.
- ”וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ וְתֹר וְגוֹזָל“ (בראשית טו, פסוק ט)
- ”וַיִּקַּח יִשַׁי חֲמוֹר לֶחֶם וְנֹאד יַיִן וּגְדִי עִזִּים אֶחָד וַיִּשְׁלַח בְּיַד-דָּוִד בְּנוֹ אֶל-שָׁאוּל“ (שמואל א׳ טז, פסוק כ)
- ”הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מִן-הַגִּלְעָד“ (שיר השירים ו, פסוק ה)
- ”היו לו למלמד עני עשרה זהובים, הלך וקנה עז. גילגלה אשתו עמה כמה ימים, האכילה אותה, השקתה אותה – והעז חלב אין לה.“ (ספר הבדיחה והחידוד:עניים ועשירים, קבצנים וקמצנים, מאת אלתר דרויאנוב, בפרויקט בן יהודה)
[מליצה] סעיף־דמה המוכנס להצעת־חוק במטרה להסב אליו את תשומת הלב, מפני הסעיפים העיקריים, בתהליך המשא ומתן.

גזרון

בשמית צפון־מערבית קדומה בתעתיק לאכדית ḫa-az-za-am (בתעתוק ע כנענית ל־ḫ אכדית).^[1]^[2]
באוגריתית: עז.
באכדית: enzum.^[2]
בשפה פוּנית, ופלמירית: עז.
המילה מופיעה במגילת אחיקר החכם מן המאה 6 לפנה"ס: "נמרא פגע לענזא והי עריה". (=ראה: ‏Com. TAD C1.1"Ahiqar".166)
ארמית : עֶזָּא ; סורית עַזָּא.
בערבית: עֲנְזְ عَنْز.- =עז.

סמוכין

("aiĝ") : An Etymological Dictionary of the Proto-Indo-European Language - pokorny julius

מידע נוסף

”וְאֵת כָּל-הָעִזִּים הַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּלֻאֹת“ (בראשית ל, פסוק לה)

עז, עִזה – הגדולים עם הזקנקנים (לשני המינים יש זקנקן). בעברית מקראית - גם העז וגם העזה הן נקבות. בלשון רבים נוצרת אבחנה בין (זכרים: עִזִּים ,לבין נקבות: עִזּוֹת) .
הגדי, והגדיה – הם וולדיה של העז .
ה"צפיר", וה"צְפירה" – הם הגדי והגדיה בהמשך גידולם.
שעיר, שעירה – :הם הצפיר והצפירה בהגיעם לבגרות ולכיסוי מלא של השיער.
תיש – שם כולל לכל הזכר בעִזים. והעתוד – התיש במלוא אונו, המשמש להרבעה ולקיום המין.

על פי המקרא, שה הוא כל מי ששייך לצאן: כבש או עז, צעיר או מבוגר: "שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן-שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם; מִן-הַכְּבָשִׂים וּמִן-הָעִזִּים תִּקָּחוּ". (שמות יב ה).

בעברית החדשה השימוש ב"שה" הוא בדרך כלל כמילה נרדפת לטלה, כלומר כבש צעיר: שֶׂה וּגְדִי, גְּדִי וָשֶׂה / יַחְדָּיו יָצְאוּ אֶל הַשָּׂדֶה (מתתיהו שלם, שנת- 1929 בקירוב ) .

צירופים

מילים נרדפות

עִזָּה

תרגום

אוקראינית: свійський козел‏‏‏‏
איטלקית: capra hircus‏‏‏‏
אנגלית: goat‏‏‏‏
בולגרית: домашна коза‏‏‏‏
גרמנית: hausziege‏‏‏‏
הולנדית: geit‏‏‏‏
הונגרית: házikecske‏‏‏‏
טורקית: keçi‏‏‏‏
יוונית: κατσίκα‏‏‏‏
יפנית: ヤギ‏‏‏‏
סינית: 家山羊‏‏‏‏
סלובנית: domača koza‏‏‏‏
ספרדית: cabra‏‏‏‏
סרבית: домаћа коза‏‏‏‏
ערבית: ماعز‏‏‏‏
פינית: vuohi‏‏‏‏
פרסית: بز‏‏‏‏
צרפתית: chèvre‏‏‏‏
רומנית: capră‏‏‏‏
רוסית: коза домашняя‏‏‏‏
שוודית: tamget‏‏‏‏

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: עז

טקסונומיה בוויקימינים: Capra aegagrus

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עז

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גבינות מחלב עזים

כריסטיאנו רונאלדו 7

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עז
הגייה^*	az
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ע־ז־ז
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	נ׳ עַזָּה, ר׳ עַזִּים

בעל כוח, בעל עצמה; בעל השפעה רבה.
- ”מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי וַיֹּאמֶר לָהֶם לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי.“ (שופטים יד, פסוק יח)
- ”בחצוצרה: תרו-ר-רה! בחליל: לי-לי-ליל! ובתף – קול עז, קול רם: ת-ר-רם!!!“ (גדוד בעיר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- "גשם עז בחוץ ירד / ולבו הקט רעד" (הלילות הקסומים, מאת עדה נסטוביץ')