מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מערה
|
הגייה* |
me׳ara
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ע־ר־ר
|
דרך תצורה |
משקל מִקְטָלָה
|
נטיות |
מְעָרַת־, ר׳ מְעָרוֹת
|
כניסה למערה (מבט מבחוץ)
- לשון המקרא מגרעת עמוקה בתבליט, שנוצרה באופן טבעי.
- ”וַיַּעַל לוֹט מִצּוֹעַר וַיֵּשֶׁב בָּהָר וּשְׁתֵּי בְנֹתָיו עִמּוֹ כִּי יָרֵא לָשֶׁבֶת בְּצוֹעַר וַיֵּשֶׁב בַּמְּעָרָה הוּא וּשְׁתֵּי בְנֹתָיו.“ (בראשית יט, פסוק ל)
- ”וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֶל מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל פְּנֵי מַמְרֵא הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.“ (בראשית כג, פסוק יט)
- ”וַתָּעָז יַד מִדְיָן עַל יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי מִדְיָן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּנְהָרוֹת אֲשֶׁר בֶּהָרִים וְאֶת הַמְּעָרוֹת וְאֶת הַמְּצָדוֹת.“ (שופטים ו, פסוק ב)
- ” וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ.“ (ישעיהו ב, פסוק יט)
- המילה משותפת לכמה לשונות אפרו-אסיתיות. למשל: אוגריתית – mġrt, ארמית – מְעַרְתָא, ערבית – مَغَارَة (מַעָ'ארָה). מצרית קדומה mġrwt ,להלן הירוגליף:
- (תעתיק: gamokvabuli)
- مَغَارَة (תעתיק: מַעָ'ארָה)
- مغاره (תעתיק: מֹעָ'ארֵה)
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: מערה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מערות |
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מעורה
|
הגייה* |
meore
|
חלק דיבר |
תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
ע־ר־י/ה
|
דרך תצורה |
משקל מְקֻטָּל
|
נטיות |
נ׳ מְעֹרָה, ר׳ מְעֹרִים, נ"ר מְעֹרוֹת
|
- מחובר לשורשו.
- עברית חדשה אדם שהתמזג בחברה. שמכיר את אורחותיה. שלא ניכר כשונה.
- אחרי שלוש שנים בישוב, הם כבר מעורים היטב באוכלוסיה.
- 1. מן הפועל המקראי הנדיר התערה.
- 2. על פי מובן חופשי בפסוק ”ומתערה כאזרח רענן“ (תהלים לז, פסוק לה). אולי גם מהשורש ע.ר.ה ערוי במשמעות שפיכת נוזל וגם עירובו.
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: מערה |
 מדריך טיולים בוויקימסע: מערות |