לדלג לתוכן

נגע

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

נָגַע

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא נגע
שורש וגזרה נ־ג־ע גזרת חפ"נ
בניין פָּעַל (קַל)
  1. קירב גוף אל גוף עד תכלית. שאין רווח ביניהם. הושיט ידו אל דבר.
    • ”וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת.“ (שמות יט, פסוק יב)
    • ”אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל דָּבָר טָמֵא אוֹ בְנִבְלַת חַיָּה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת בְּהֵמָה.“ (ויקרא ה, פסוק ב)
    • ”וַיִּפְרְשׂוּ אֶת כַּנְפֵי הַכְּרֻבִים וַתִּגַּע כְּנַף הָאֶחָד בַּקִּיר וּכְנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי נֹגַעַת בַּקִּיר הַשֵּׁנִי וְכַנְפֵיהֶם אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת נֹגְעֹת כָּנָף אֶל כָּנָף.“ (מלכים א׳ ו, פסוק כז)
    • ”אָלֹה וְכַחֵשׁ וְרָצֹחַ וְגָנֹב וְנָאֹף פָּרָצוּ וְדָמִים בְּדָמִים נָגָעוּ.“ (הושע ד, פסוק ב)
  2. בהשאלה: במובנים שונים
    • בעסקינו בסוגיית השמיטה, נגענו אף במצוקת החקלאים.
    • מצוקתו נגעה ללבי, למרות שהנושא לא נוגע אלי.
  3. לשון המקרא גרם לפגיעה, הזיק.
    • ”וַיְצַו אֲבִימֶלֶךְ אֶת כָּל הָעָם לֵאמֹר הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶּה וּבְאִשְׁתּוֹ מוֹת יוּמָת.“ (בראשית כו, פסוק יא)
    • ”אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם.“ (בראשית כו, פסוק כט)
    • ”עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה..כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב“ (בראשית לב, פסוק לג)
    • ”חָנֻּנִי חָנֻּנִי אַתֶּם רֵעָי כִּי יַד אֱלוֹהַּ נָגְעָה בִּי.“ (איוב יט, פסוק כא)
    • ”הֲלוֹא צִוִּיתִי אֶת הַנְּעָרִים לְבִלְתִּי נָגְעֵךְ וְצָמִת וְהָלַכְתְּ אֶל הַכֵּלִים וְשָׁתִית מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים.“ (רות ב, פסוק ט)

גיזרון

[עריכה]
  • מקראי. ה־נ' לא תמיד קיימת יתכן שתנייני משורש ג־ו־ע[דרוש מקור].

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

נֶגַע

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נגע
הגייה* nega
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ג־ע
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ נְגָעִים, נִגְעֵי־
  1. חבלה גופנית. או כאב וצרה.
    • ”וַיְנַגַּע יהוה אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם.“ (בראשית יב, פסוק יז)
    • ”וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע בְּעוֹר הַבָּשָׂר וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ נֶגַע צָרַעַת הוּא.“ (ויקרא יג, פסוק ג)
    • ”רָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ דֶּבֶר כִּי יִהְיֶה שִׁדָּפוֹן יֵרָקוֹן אַרְבֶּה חָסִיל כִּי יִהְיֶה כִּי יָצַר לוֹ אֹיְבוֹ בְּאֶרֶץ שְׁעָרָיו כָּל נֶגַע כָּל מַחֲלָה.“ (מלכים א׳ ח, פסוק לז)
    • ”אֹהֲבַי וְרֵעַי מִנֶּגֶד נִגְעִי יַעֲמֹדוּ וּקְרוֹבַי מֵרָחֹק עָמָדוּ.“ (תהלים לח, פסוק יב)
    • ”הָסֵר מֵעָלַי נִגְעֶךָ מִתִּגְרַת יָדְךָ אֲנִי כָלִיתִי.“ (תהלים לט, פסוק יא)

גיזרון

[עריכה]
  • מקראי

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

נִגֵּעַ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא ניגע
שורש וגזרה נ־ג־ע
בניין פִּעֵל
  1. כאן יש לכתוב את ההגדרה המילונית לערך.
    • וַיְנַגַּע יהוה אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם.“ (בראשית יב, פסוק יז)

גיזרון

[עריכה]
  • כאן יש לכתוב את מקור המילה או הצרף.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]