עצל

עָצֵל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עצל
הגייה*	׳atsel
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ע־צ־ל
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	נ׳ עֲצֵלָה, ר׳ עֲצֵלִים, נ"ר עֲצֵלוֹת

1. לשון המקרא שנמנע מכל עבודה ומעדיף לנוח במקום זאת.

   • ”עַד-מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב; מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ?“ (משלי ו, פסוק ט)
   • ”תַּאֲוַת עָצֵל תְּמִיתֶנּוּ; כִּי-מֵאֲנוּ יָדָיו לַעֲשׂוֹת.“ (משלי כא, פסוק כה)
   • ”הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל-צִירָהּ; וְעָצֵל עַל-מִטָּתוֹ.“ (משלי כו, פסוק יד)
   • ”רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, הַיּוֹם קָצֵר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה, וְהַפּוֹעֲלִים עֲצֵלִים, וְהַשָּׂכָר הַרְבֵּה, וּבַעַל הַבַּיִת דּוֹחֵק.“ (משנה, מסכת אבות – פרק יח, משנה ט)

גיזרון

• המילה ייחודית לספר משלי.

צירופים

• עין עצלה
• לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם

נגזרות

• עצלות

מילים נרדפות

• עצלן
• בטלן

ניגודים

• זריז
• חרוץ

תרגום

• אנגלית: lazy‏‏‏‏

ראו גם

• נֶעֱצַל.
• עַצְלָה
• עצלתים