נגש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערכים: נָגַשֹ, נִגַּשֹ.

נִגַּשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ניגש
שורש וגזרה נ־ג־ש, גזרת חפ"נ
בניין נִפְעַל
  1. לשון המקרא התקרב, בא לקראת־.
    • וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל-יְהֹוָה וְהֵם לֹא יִגָּשׁוּ וְהָעָם לֹא יַעֲלוּ עִמּוֹ.“ (שמות כד, פסוק ב)
    • ”"וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נִגַּשׂ בַּיּוֹם הַהוּא וַיֹּאֶל שָׁאוּל אֶת הָעָם לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יֹאכַל לֶחֶם עַד הָעֶרֶב וְנִקַּמְתִּי מֵאֹיְבַי וְלֹא טָעַם כָּל הָעָם לָחֶם“ (שמואל א׳ יד, פסוק כד)
    • ”וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ וּמֹשְׁלוֹ מִקִּרְבּוֹ יֵצֵא וְהִקְרַבְתִּיו וְנִגַּשׁ אֵלָי כִּי מִי הוּא-זֶה עָרַב אֶת-לִבּוֹ לָגֶשֶׁת אֵלַי נְאֻם-יְהוָה.“ (ירמיהו ל, פסוק כא)
    • "והוא ניגש אל הערפל, והקול מדבר אליו" (משנה תורה להרמב"ם, ספר המדע, הלכות יסודי התורה, פרק ב')
  2. [עממי] התמודד עם־.
    • לאחר לבטים רבים הוא ניגש אל המלאכה.

גיזרון[עריכה]

  • מן המקרא. הפועל נוטה בבניין נפעל בעבר ובבינוני, אך בעתיד, במקור, וכן שם הפעולה, נוטים ע"פ בניין קל.
  • בשפת געז, נַגַשַ בהוראת המליך עצמו למלך . נְגֻשֻ - מלך . מַנְגֶשְתְּ בהוראת ממלכה . השוו "נגיד"-הנוגש , הרודה [1].

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]


ראו גם[עריכה]

השורש נגש

השורש נ־ג־שׁ הוא שורש מגזרת חפ"נ.

נטיות הפעלים[עריכה]

נ־ג־שׁ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָגַשׁ (לא בשימוש) -אין- יִגַּשׁ גַּשׁ או גֶּשׁ לָגֶשֶׁת או לִגַּשׁ
נִפְעַל נִגַּשׁ נִגָּשׁ -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִגִּישׁ, הִנְגִּישׁ מַגִּישׁ, מַנְגִּישׁ יַגִּישׁ, יַנְגִּישׁ הַגֵּשׁ, הַנְגֵּשׁ לְהַגִּישׁ, לְהַנְגִּישׁ
הֻפְעַל הֻגַּשׁ, הֻנְגַּשׁ מֻגָּשׁ, מֻנְגָּשׁ יֻגַּשׁ, יֻנְגַּשׁ -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַגֵּשׁ מִתְנַגֵּשׁ יִתְנַגֵּשׁ הִתְנַגֵּשׁ לְהִתְנַגֵּשׁ

הערה[עריכה]

השורש נ-ג-ש מחולק בין הבניינים נפעל וקל לפי הטיות זמנים:

  • בנפעל-ניטה רק בבינוני ובעבר.
  • בקל-ניטה במקור, שם פועל, ציווי ועתיד.

בבניין הפעיל השורש ניטה לפי גזרת חפ"נ ולפי גזרת השלמים במשמעויות שונות:

  • לפי גזרת חפ"נ (הִגִּישׁ) במשמעות של הביא ומסר.

סמוכין[עריכה]

  1. א. ז. אשכלי ,"מקורות לאוצר המלים העברי: חומר-אטימולוגיה מתוך הלשונות השמיות-הדרומיות", ז' (תרצ"ו), "הלל" עמ'372