מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי – פועל |
| כתיב מלא | נמשל |
| שורש וגזרה | מ־ש־ל |
| בניין | נִפְעַל |
- לשון המקרא היה כמו, נעשה לדומה לאחר.
- ”גַּם אַתָּה חֻלֵּיתָ כָמוֹנוּ אֵלֵינוּ נִמְשָׁלְתָּ“ (ישעיהו יד, פסוק י)
- ”אָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין[..] וְלֹא יָבִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ“ (תהלים מט, פסוקים יג–כא)
- ”וְנִמְשַׁלְתִּי עִם יוֹרְדֵי בוֹר“ (תהלים כח, פסוק א)
- "ולמה נמשלה התורה למים, לומר לך, מה דרכו של מים הללו, אין הולכין למקום גבוה אלא במקום נמוך, כך אין התורה מתקיימת אלא במי שרוחו נמוכה עליו" (פ"ז)
- (לא מצוי) נכנע. ניתן לממשלת אחר, נשלט.
- כל תקופת שלטון הבריטים המוסדות העבריים נמשלו על ידם. (?)
1. מילה מקראית. בדרך כלל דימוי שלילי-לא רצוי. כביכול על כרחו נשלט.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | |
| הגייה* | nimshal |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | מ־ש־ל |
| דרך תצורה | משקל נִקְטָל |
| נטיות | נמשלים נמשליו |
- לשון ימי הביניים המסר המכוון במשל או אמרה.
- כששמעתי את מְשַׁל השועל והכרם הבנתי כי הנמשל הוא האדם בעולם הזה.
