פרט ממשפחת חרקים המשתייכת לסדרת הדבוראים. היא חיה בקנים עשויים מחילות אשר נחפרים לרוב באדמה או בעצים. בכל קן ישנם חיילות, פועלות, זכרים ומלכה מטילת ביצים. הן נוהגות לאגור מזון לחורף וביכולתן להרים משאות כבדים ממשקל גופן, ועל כן הן משמשות סמל לחריצות.
”אבל לעבוד עבודה שתקנית ותדירית, בסבלנות ובחריצות של נמלים, מבלי לבקש גדולות ולהרעים נפלאות, – לעבודה כזו לא זכינו שימָצאו בקרבנו אנשים הגונים באמת“ (שאלות ארץ-ישראל, מאת אחד העם, בפרויקט בן יהודה)
המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל מספר משלי. מילה שמית קדומה. מקבילות למילה זו נמצאות באכדית: namlu או namālu או lamattu, בארמית נוצרית: ܢܡܠܐ (נְמָלָא), בערבית: نَمْل (נַמְל) . במכתבי אל-עמארנה הכתובים בלשון כנענית מופיעה המילה בצורת 'נַמַלֻ' na-am-lu , צטוט:"כאשר נמלים נמחצות, הן אינן מקבלות את הדבר אלא נושכות את יד האיש אשר מחצן" [1]
אטימולוגיה עממית[דרוש מקור] גורסת כי נגזרה מן מל כיון שמָלָה-(קוטמת קצה) את הזרעים שאוספת על מנת שלא ינבטו.