מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | בטלה |
| הגייה* | batala |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ב־ט־ל |
| דרך תצורה | משקל קַטָּלָה |
| נטיות | בַּטָּלַת־, ר׳ בַּטָּלוֹת |
- אי־עשיה והמנעות מפעולה.
- ”רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִלַּעֲשׂוֹת מְלָאכָה, יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּתָהּ, שֶׁהַבַּטָּלָה מְבִיאָה לִידֵי שִׁעְמוּם.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ה, משנה ה)
- ”רַבִּי חֲנִינָא בֶּן חֲכִינַאי אוֹמֵר, הַנֵּעוֹר בַּלַּיִלָה וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי וְהַמְפַנֶּה לִבּוֹ לְבַטָּלָה, הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ג, משנה ד)
- "אני שוכב לי על הגב, מביט על התקרה, / רואה כיצד חולפים ימי בבטלה גמורה" (אני שוכב לי על הגב, מאת יענקלה רוטבליט)
- קיום ללא הבאת תועלת.
- ”וְלָמָּה מַזְכִּירִין אֶת דִּבְרֵי שַׁמַּאי וְהִלֵּל לְבַטָּלָה, לְלַמֵּד לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם עוֹמֵד עַל דְּבָרָיו, שֶׁהֲרֵי אֲבוֹת הָעוֹלָם לֹא עָמְדוּ עַל דִּבְרֵיהֶם.“ (משנה, מסכת עדיות – פרק א, משנה ד)
| השורש בטל |
|
השורש ב־ט־ל הוא שורש מגזרת השלמים.
| ב־ט־ל |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
בָּטַל |
בָּטֵל |
יִבְטוֹל |
בְּטוֹל |
לִבְטוֹל |
| נִפְעַל |
נִבְטַל |
נִבְטָל |
יִבָּטֵל |
הִבָּטֵל |
לְהִבָּטֵל |
| הִפְעִיל |
הִבְטִיל |
מַבְטִיל |
יַבְטִיל |
הַבְטֵל |
לְהַבְטִיל |
| הֻפְעַל |
הֻבְטַל |
מֻבְטָל |
יֻבְטָל |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
בִּטֵּל |
מְבַטֵּל |
יְבַטֵּל |
בַּטֵּל |
לְבַטֵּל |
| פֻּעַל |
בֻּטַּל |
מְבֻטָּל |
יְבֻטָּל |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְבַּטֵּל |
מִתְבַּטֵּל |
יִתְבַּטֵּל |
הִתְבַּטֵּל |
לְהִתְבַּטֵּל |
|
|