אגד
יש להוסיף לדף זה את הערך: אִגֵּד.
- יש להוסיף לדף זה את הערך: כמונח צבאי, כמו בצרוף "אגד ארטילריה" אֶגֶד כמונח צבאי, כמו בצרוף "אגד ארטילריה".
אֶגֶד
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אגד |
| הגייה* | eged |
| חלק דיבר | |
| מין | זכר |
| שורש | א־ג־ד |
| דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
| נטיות | ר' |
- לשון חז"ל פעולה של קשירת כמה דברים יחד.
- {{צט/בבלי|אגד כלי לאו שמיה אגד|
- {{צט/בבלי|לולב צריך אגד
- לשון חז"לחבל חוט וכדומה, קשור ועוטף דבר.
- ”יוצאין באיגד שעל גבי מכה וקושרו ומתירו בשבת ואספלנית שפרשה מן האגד מחזירה“ (תוספתא, מסכת שבת – פרק ה, הלכה ד)
גיזרון
[עריכה]- לשון חז"ל משורש מקראי.
מילים נרדפות
[עריכה]אָגַד
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | א־ג־ד |
| בניין | |
- ” אזוב שיש בו שלשה קלחים מפסגו ואוגדו. פסגו ולא אגדו, אגדו ולא פסגו לא פסגו ולא אגדו כשר“ (משנה, מסכת פרה – פרק יא, משנה ט)
- ”ירק שאגדו בשדה ועתיד לעשות צינוק לשלוק כיון שאגדו הרי זה חייב“ (תוספתא, מסכת מעשרות – פרק א, הלכה ו)
גיזרון
[עריכה]- לשון חז"ל, שורש מקראי אגודה.