רפת

רֶפֶת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רפת
הגייה*	refet
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ר-פ-ת
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר' ;רְפָתִים

פרות ברפת

1. מקום תחום בו מוחזק הבקר לצורכי הפקת בשר או חלב.

   • "וְאֵלֵךְ אֱלֵי עֵדֶן עֲלֵי תֹפֶת/ וּבְאֹשׁ חֲלָלִים בְּאַפִּי מֹר, וְרֵיחַ רֶ־/קַח יַעֲלֶה – צַחֲנַת עֶגְלָה בְּתוֹךְ רֶפֶת..." ("נִגְלֵית יְשָׁרָה", ר' שמואל הנגיד)
   • "כִּי תְאֵנָה לֹא תִפְרָח, וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה זַיִת, וּשְׁדֵמוֹת לֹא עָשָׂה אֹכֶל; גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן, וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים" (חבקוק ג׳ – פסוק י״ז)
   • "שמכחישין את הכתלים ולא יגדל בו את התרנגולים מפני שהן מחטטין את הכתלים ולא יעשה בתוכו מכתשת קבועה מפני שמזיע את הכתלים ולא יעשה רפת בקר ולא אוצר של תבואה" (תוספתא, סדר נזיקין, מסכת בבא מציעא, פרק ח', י"ג)

נגזרות

• רפתן

תרגום

• אנגלית: cowshed‏‏‏‏
• יידיש: קאָוושעד‏‏‏‏
• ערבית: حظيرة البقر‏‏‏‏
• פולנית: obora‏‏‏‏

ראו גם

• חלב
• פר
• פרה
• שור

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: רפת