מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
רפת
הגייה *
re fet
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
ר־פ־י/ה
דרך תצורה
משקל קְטֶלֶת
נטיות
ר׳ רְפָתוֹת (במקרא: רְפָתִים)
מקום תחום בו מוחזק הבקר לצורכי הפקת בשר מגופם או חלב מבלוטות החלב של הנקבות.
”כִּי תְאֵנָה לֹא תִפְרָח, וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה זַיִת, וּשְׁדֵמוֹת לֹא עָשָׂה אֹכֶל; גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן, וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים .“ (חבקוק ג , פסוק יז )
”הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת רֶפֶת בָּקָר, בּוֹנֶה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ; בַּיִת קָטָן, שֵׁשׁ עַל שְׁמוֹנֶה; גָדוֹל, שְׁמוֹנֶה עַל עֶשֶׂר.“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ו, משנה ד )
”ולא יגדל בו את התרנגולים [...] ולא יעשה רפת בקר ולא אוצר של תבואה.“ (תוספתא, מסכת בבא מציעא – פרק ח, הלכה יג )
”וְאֵלֵךְ אֱלֵי עֵדֶן עֲלֵי תֹפֶת / וּבְאֹשׁ חֲלָלִים בְּאַפִּי מֹר, וְרֵיחַ רֶ/קַח יַעֲלֶה – צַחֲנַת עֶגְלָה בְּתוֹךְ רֶפֶת “ (נִגְלֵית יְשָׁרָה , מאת ר' שמואל הנגיד , בפרויקט בן יהודה )
תפסירו של רס"ג "אלשבעין" (915 לסה"נ ואילך) - מעלה לדיון את תיבת "רפת" היחידאית והסתומה ולמעשה גוזר אותה כהלחם צורת הנפרד בניב הערבי - "אלפראדה" [1] . (אלף ,פר) + (ראד'ה رادد החוזר על עקבותיו ) = רפת היא אלפראדה , במשמעות "מקום שובו של הפר"[דרושה הבהרה]
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
רפת
הערות שוליים [ עריכה ]
↑ אילן אלדר - "קטע קצר מתוך פתרון שבעים מילים בודדות" , לשוננו: "כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה" (אדר ב התשנ"ד-התשנ"ה), עמ' 225