חבוק
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חִבּוּק[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חיבוק |
| הגייה* | khibuk |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ב־ק |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | ר׳ חִבּוּקִים; חִבּוּק־, ר׳ חִבּוּקֵי־ |
- לשון המקרא כריכת הידיים מסביב לגופו של הזולת והצמדת הגוף כביטוי לחיבה ואהבה.
- ”ויקם אנטיפטר ויבקש לחבק את אביו. ויהדוף המלך את חיבוק בנו מעליו. ויאמר. רוצח.“ (ספר יוסיפון, מאת מחבר לא ידוע, לפני שנת 953, באתר מאגרים)
- אני עצוב, חיבוק ישמח אותי.
גיזרון[עריכה]
- שם פעולה מן הפועל חִבֵּק. מופיע פעמיים במקרא, במשלי ו, פסוק י, וכפילו במשלי כד, פסוק לג, כחלק מהצירוף "חיבוק ידיים".
צירופים[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: חיבוק |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיבוק |