חבוק
חִבּוּק
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חיבוק |
| הגייה* | chibuk |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ב־ק |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | ר׳ חִבּוּקִים; חִבּוּק־, ר׳ חִבּוּקֵי־ |
- לשון המקרא כריכת הידיים מסביב לגופו של הזולת והצמדת הגוף כביטוי לחיבה ואהבה.
- ”ויקם אנטיפטר ויבקש לחבק את אביו. ויהדוף המלך את חיבוק בנו מעליו. ויאמר. רוצח.“ (ספר יוסיפון, מאת מחבר לא ידוע, לפני שנת 953, באתר מאגרים)
- אני עצוב, חיבוק ישמח אותי.
גיזרון
[עריכה]- שם פעולה מן הפועל חִבֵּק. מופיע פעמיים במקרא, במשלי ו, פסוק י, וכפילו במשלי כד, פסוק לג, כחלק מהצירוף "חיבוק ידיים".
צירופים
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: חיבוק |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיבוק |