קולר

קוֹלָר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קולר
הגייה*	kolar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ קוֹלָרִים; קוֹלָר־, ר׳ קוֹלָרֵי־

כלב עם קולר לצווארו.

1. לשון חז"ל רצועה הנכרכת סביב הצוואר של אסיר או של כלב.

   • "כשגלו ישראל מירושלים הוציא אותם בקולרים" (מדרש תנחומא, פרשת משפטים, סימן י')
   • "הכלב רשאי לשאת קולר מעור או קולר חנק. (קולר דוקרני יאסר)." (מתוך הודעת החוג הישראלי לאילוף כלבים)

2. תכשיט לצוואר.

   • הנערה הגיעה לחתונה כשעל צווארה תלוי קולר פנינים.

3. בהשאלה: אשמה או אחריות הגורמת לייסורי מצפון.

   • "אילו היית יודע שהנודר כאילו נותן קולר על צוארו נודר היית?" (בבלי, מסכת נדרים – דף כט, עמוד א)(3)
   • "אמר רבי יהושע בן לוי: עשרה שישבו בדין הקולר תלוי בצואר כולן" (מדרש תנחומא, פרשת משפטים, סימן ו')

גיזרון

• מלטינית: collare. המילה התגלגלה אל השפה העברית דרך לשון חז"ל.

תרגום

• אנגלית: collar‏‏‏‏‏

קוּלֶר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קולר
הגייה*	kuler
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ קוּלֶרִים

שני קולרים.

1. מקר(מֵקַר), מתקן שמזרים מים לשתייה בלחיצת כפתור.

   • הייתי צמא, אז שתיתי מים מהקולר.
   • המנהלת הודיעה על התקנת שני קולרים חדשים בחצר.

גיזרון

• מאנגלית: cooler, מבסיס cool (קירר) ומוספית -er לציון עושה הפעולה.

תרגום

• אנגלית: water cooler‏‏‏‏

ראו גם

• מזרקה
• מים
• שתייה