רחק

יש להוסיף לדף זה את הערך: רֹחַק.

רָחַק[עריכה]

היה רחוק.
- ”כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם...“ (דברים יב, פסוק כא)
- ”יוֹם לִבְנוֹת גְּדֵרָיִךְ, יוֹם הַהוּא יִרְחַק חֹק.“ (מיכה ז, פסוק יא)
רחק מ־: נע מן המקום והלאה.
- ”עַל כֵּן רָחַק מִשְׁפָּט מִמֶּנּוּ וְלֹא תַשִּׂיגֵנוּ צְדָקָה; נְקַוֶּה לָאוֹר וְהִנֵּה חֹשֶׁךְ, לִנְגֹהוֹת בָּאֲפֵלוֹת נְהַלֵּךְ.“ (ישעיהו נט, פסוק ט)
- ”עַל אֵלֶּה אֲנִי בוֹכִיָּה, עֵינִי עֵינִי יֹרְדָה מַּיִם; כִּי רָחַק מִמֶּנִּי מְנַחֵם מֵשִׁיב נַפְשִׁי, הָיוּ בָנַי שׁוֹמֵמִים כִּי גָבַר אוֹיֵב.“ (איכה א, פסוק טז)
- ”צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ, שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם.“ (משלי כב, פסוק ה)
- "הנכנס לבית של ערומים חולץ את תפיליו ורוחק ארבע אמות מן הערומים." (מסכת תפילין א)

דחה מאצלו
- ”וְרִחַק ה' אֶת הָאָדָם, וְרַבָּה הָעֲזוּבָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.“ (ישעיהו ו, פסוק יב)
- ”וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי: יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי, וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי, וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה.“ (ישעיהו כט, פסוק יג)
- ”עדים שהעידו לטמא ולטהר, לקרב ולרחק, לאסר ולהתיר לפטור ולחייב“ (תוספתא, מסכת סנהדרין – פרק ו, הלכה ו)

לשון המקרא [לא בשימוש] העוזב שמזמן לא נראה קרוב
- ”כִּי הִנֵּה רְחֵקֶיךָ יֹאבֵדוּ הִצְמַתָּה כָּל זוֹנֶה מִמֶּךָּ“ (תהלים עג, פסוק כז)

השורש ר־ח־ק הוא שורש מגזרת השלמים.

[[קטגוריה:מילים יחיד