נדח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נָדַח[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נדח
שורש וגזרה נ־ד־ח
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא הרים בתנופה; הניף והנחית.
    • ”כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה“ (דברים כ, פסוק יט)
  2. החליק.

גיזרון[עריכה]

 1. פועל משורש זה ניטה פעם אחת במקרא בבניין קל, בפסוק לעיל. מופיע גם בצורת 'נִדַּח' והִדִּיחַ.
יתכן שקשור לאכדית: nadû - להנחית, לזרוק, להניח.
יש אומרים ששורש נ־ד־ח ב חלוק משורש נ־ד־ח א הרגיל בהוראת: רחוק, ויש המחברים ביניהם.[1]
 2. יתכן שמושאל ממשמעות 1, שכאשר מחליק רגליו מורמות מעל הקרקע. ויותר מסתבר שמושאל משורש נ־ד־ח א, שרגלו הוסרה ממקומה.

ראו גם[עריכה]

נִדַּח א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נידח
שורש וגזרה נ־ד־ח א
בניין נִפְעַל
  1. לשון המקרא התרחק והסתלק ממקומו, עפ"ר בלא רצונו. ובהשאלה: הושפע לרעה וסר מן הדרך הטובה.
    • ”וְאִם-יִפְנֶה לְבָבְךָ וְלֹא תִשְׁמָע וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם.“ (דברים ל, פסוק יז)
    • ”כִּי מוֹת נָמוּת וְכַמַּיִם הַנִּגָּרִים אַרְצָה אֲשֶׁר לֹא יֵאָסֵפוּ [...] וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח.“ (שמואל ב׳ יד, פסוק יד)
    • ”וַיָּשֻׁבוּ כָל-הַיְּהוּדִים מִכָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר נִדְּחוּ-שָׁם וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ-יְהוּדָה...“ (ירמיהו מ, פסוק יב)
    • ”הַאִם אֵין עֶזְרָתִי בִי; וְתֻשִׁיָּה נִדְּחָה מִמֶּנִּי.“ (איוב ו, פסוק יג)

גיזרון[עריכה]

צירופים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

נִדַּח ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נידח
שורש וגזרה נ־ד־ח ב
בניין נִפְעַל
  1. לשון המקרא הורם בתנופה; הונף והונחת.
    • ”וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ...“ (דברים יט, פסוק ה)

גיזרון[עריכה]

  • צורת הסביל של נָדַח.
  • יש שפירשו כמו נִדַּח א, שידו נשמטה מאחיזת הגרזן (אונקלוס, רש"י). אמנם פירוש זה פחות מסתבר, מכיון שכתוב "וְנִדְּחָה.. לִכְרֹת הָעֵץ".

ראו גם[עריכה]

נִדָּח[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נידח
הגייה* nidach
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש נ־ד־ח א
דרך תצורה משקל נִקְטָל
נטיות נ׳ נִדַּחַת; ר׳ נִדָּחִים, נִדְּחֵי־ או נִדָּחֵי־;
נ"ר נִדָּחוֹת
  1. לשון המקרא האובד ונמצא רחוק ממקומו.
    • ”לֹא-תִרְאֶה אֶת-שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת-שֵׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ.“ (דברים כב, פסוק א)
    • ”יָגוּרוּ בָךְ נִדָּחַי מוֹאָב הֱוִי-סֵתֶר לָמוֹ מִפְּנֵי שׁוֹדֵד כִּי-אָפֵס הַמֵּץ כָּלָה שֹׁד תַּמּוּ רֹמֵס מִן-הָאָרֶץ.“ (ישעיהו טז, פסוק ד)
    • ”...וְאֶת-הַנִּדַּחַת לֹא הֲשֵׁבֹתֶם וְאֶת-הָאֹבֶדֶת לֹא בִקַּשְׁתֶּם וּבְחָזְקָה רְדִיתֶם אֹתָם וּבְפָרֶךְ.“ (יחזקאל לד, פסוק ד)
    • ”בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְהוָה; נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס.“ (תהלים קמז, פסוק ב)
    • ”...אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲכֶם בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם מִשָּׁם אֲקַבְּצֵם וַהֲבִיאוֹתִים אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי לְשַׁכֵּן אֶת-שְׁמִי שָׁם.“ (נחמיה א, פסוק ט)
    • ”תֵּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, / אֶרֶץ הַנִּדַּחַת; / וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין / כָּל מִינֵי קַדַּחַת.“ (תֵּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, מאת אברהם שלונסקי בזֶמֶרֶשֶׁת)
    • טיול לאיזורים נידחים בעולם
  2. [עממי] (יש לשכתב פירוש זה): שולי ביזארי
    • בפרס זכה ספר של סופר נידח ולא ממש מוכר.

גיזרון[עריכה]

  • מן הפועל דלעיל

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש נדח

השורש נ־ד־ח הוא שורש מגזרת חפ"נ.

נטיות הפעלים[עריכה]

נ־ד־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָדַח נוֹדֵחַ יִנְדַּח לִנְדּוֹחַ
נִפְעַל נִדַּח נִדָּח יִדָּח
הִפְעִיל הִדִּיחַ מַדִּיחַ יַדִּיחַ הַדַּח לְהַדִּיחַ
הֻפְעַל הֻדָּח מֻדָּח יֻדָּח -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערות[עריכה]

  1. מ"צ קדרי, מילון העברית המקראית עמ' 698.