מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
- לשון המקרא[לא בשימוש] (יש לשכתב פירוש זה):
- ”כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה“ (דברים כ, פסוק יט)
- פועל משורש זה ניטה פעם אחת במקרא בבניין קל, בפסוק לעיל.
ניתוח דקדוקי - פועל
|
כתיב מלא |
נידח
|
שורש וגזרה |
נ־ד־ח
|
בניין |
נִפְעַל
|
- הסתלק וסר ממקומו עפ"ר בלא רצונו. נעלם. אבד. ובהשאלה: הושפע לרעה וסר מן הדרך הטובה.
- ”וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ...“ (דברים יט, פסוק ה)
- ”וְאִם-יִפְנֶה לְבָבְךָ וְלֹא תִשְׁמָע וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם.“ (דברים ל, פסוק יז)
- ”כִּי מוֹת נָמוּת וְכַמַּיִם הַנִּגָּרִים אַרְצָה אֲשֶׁר לֹא יֵאָסֵפוּ [...] וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח.“ (שמואל ב׳ יד, פסוק יד)
- ”וַיָּשֻׁבוּ כָל-הַיְּהוּדִים מִכָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר נִדְּחוּ-שָׁם וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ-יְהוּדָה...“ (ירמיהו מ, פסוק יב)
- ”הַאִם אֵין עֶזְרָתִי בִי; וְתֻשִׁיָּה נִדְּחָה מִמֶּנִּי.“ (איוב ו, פסוק יג)
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
נידח
|
הגייה* |
nidach
|
חלק דיבר |
תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
נ־ד־ח
|
דרך תצורה |
משקל נִקְטָל
|
נטיות |
נ׳ נִדַּחַת; ר׳ נִדָּחִים, נִדְּחֵי־ או נִדָּחֵי־; נ"ר נִדָּחוֹת
|
- לשון המקרא האובד ונמצא רחוק ממקומו
- ”לֹא-תִרְאֶה אֶת-שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת-שֵׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ.“ (דברים כב, פסוק א)
- ”יָגוּרוּ בָךְ נִדָּחַי מוֹאָב הֱוִי-סֵתֶר לָמוֹ מִפְּנֵי שׁוֹדֵד כִּי-אָפֵס הַמֵּץ כָּלָה שֹׁד תַּמּוּ רֹמֵס מִן-הָאָרֶץ.“ (ישעיהו טז, פסוק ד)
- ”...וְאֶת-הַנִּדַּחַת לֹא הֲשֵׁבֹתֶם וְאֶת-הָאֹבֶדֶת לֹא בִקַּשְׁתֶּם וּבְחָזְקָה רְדִיתֶם אֹתָם וּבְפָרֶךְ.“ (יחזקאל לד, פסוק ד)
- ”בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְהוָה; נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס.“ (תהלים קמז, פסוק ב)
- ”...אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲכֶם בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם מִשָּׁם אֲקַבְּצֵם וַהֲבִיאוֹתִים אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי לְשַׁכֵּן אֶת-שְׁמִי שָׁם.“ (נחמיה א, פסוק ט)
- ”תֵּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, / אֶרֶץ הַנִּדַּחַת; / וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין / כָּל מִינֵי קַדַּחַת.“ (תֵּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין, מאת אברהם שלונסקי בזֶמֶרֶשֶׁת)
- טיול לאיזורים נידחים בעולם
- [עממי] (יש לשכתב פירוש זה): שולי ביזארי
- בפרס זכה ספר של סופר נידח ולא ממש מוכר.
מילים נרדפות[עריכה]
השורש נדח
|
השורש נ־ד־ח הוא שורש מגזרת חפ"נ.
נטיות הפעלים[עריכה]
נ־ד־ח
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
נָדַח
|
נוֹדֵחַ
|
יִנְדַּח
|
|
לִנְדּוֹחַ
|
נִפְעַל
|
נִדַּח
|
נִדָּח
|
יִדָּח
|
|
|
הִפְעִיל
|
הִדִּיחַ
|
מַדִּיחַ
|
יַדִּיחַ
|
הַדַּח
|
לְהַדִּיחַ
|
הֻפְעַל
|
הֻדָּח
|
מֻדָּח
|
יֻדָּח
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|