דחי

דְּחִי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דחי
הגייה*	dkhi
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ד־ח־י/ה
דרך תצורה	משקל קְטִי
נטיות

1. לשון המקרא מעידה, מפלה.

   • ”כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי.“ (תהלים קטז, פסוק ח)
   • ”פצה פיו בקול. זה לשם. / פקודת רעהו לדחי. ולא לתחיה.“ (סדר עבודה ליו"כ, מאת מחבר לא ידוע, בין 500 ל־600 לספירה, באתר מאגרים)

2. עברית חדשה (ימאות) (לשון דיבור: דֶּחִי): משקל נפח המים שדוחק חלקה השקוע של אונייה, השווה למשקל האונייה כולה על מטענה וכל אשר בה.

   • "ה"פנטסיה" שהושקה בשנת 2008 היא בבעלות איטלקית ונושאת דגל איטלקי [...] משקלה (דחי) 133.500 טון." (מקומון "חיפה-חיפה", אין תאריך)

גיזרון

• מן ד-ח-ה, דָּחָה - דָּחַף, הָדַף.
• מצרית-קדומה, בהוראת להפיל בהגיית: (דחְ ;dḫ) ובכתב חרטומים :

צירופים

• הלך מדחי אל דחי

מילים נרדפות

• נפילה
• כשלון
• הדחק (2)

ניגודים

• הצלחה

תרגום

• אנגלית: failure‏, downfall‏‏‏‏‏ (1); displacement‏‏‏‏‏ (2)