מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
דבש
|
| הגייה* |
dvash
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ד־ב־שׁ
|
| דרך תצורה |
משקל קְטָל
|
| נטיות |
דְּבַשׁ־; כ׳ דִּבְשׁוֹ או דֻּבְשׁוֹ
|
דבש
- נוזל צמיג מתוק אשר מייצרות הדבורים מצוף פרחים להאכלת צאצאיהם, והוא בעיקרו סוכר ענבים, סוכר פירות וכעשרים אחוזים מים.
- ”אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ"“ (דברים ח, פסוק ח)
- ”וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַרְסָה מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי וַיֹּאמֶר לָהֶם לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי“ (שופטים יד, פסוק יח)
- ”זֶה בָּא בְּחָבִיתוֹ שֶׁל יַיִן וְזֶה בָּא בְּכַדּוֹ שֶׁל דְּבַשׁ, נִסְדְּקָה חָבִית שֶׁל דְּבַשׁ, וְשָׁפַךְ זֶה אֶת יֵינוֹ וְהִצִּיל אֶת הַדְּבַשׁ לְתוֹכוֹ, אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק י, משנה ד)
- ”שִׁבְעָה מַשְׁקִין הֵן – הַטַּל, וְהַמַּיִם, וְהַיַּיִן, וְהַשֶּׁמֶן, וְהַדָּם, וְהֶחָלָב, וּדְבַשׁ דְּבוֹרִים; דְּבַשׁ צְרָעִים טָהוֹר, וּמֻתָּר בַּאֲכִילָה“ (משנה, מסכת מכשירין – פרק ו, משנה ד)
- ”אם כן מה תלמוד לומר לחם עני – פרט לעיסה שנילושה ביין ושמן ודבש“ (בבלי, מסכת פסחים – דף לו, עמוד א)
- ”דְּבָרִים אַָרְבוּ תוֹכָם דְּבוֹרִים / וְתוֹךְ יַעְרַת דְּבַשׁ קוֹצִים כְּסוּחִים“ (מכבל ערב, מאת ריה"ל, בפרויקט בן יהודה)
- ”עֲבֵרָה מִדְּבַשׁ תִּמְתַּק בְּרֹאשָׁהּ / וְסוֹפָהּ רוֹשׁ וּמַכְאוֹב לֵב אֲסוּפִים / וּמַעְשֵׂה הַצְּדָקָה מַר בְּרֹאשׁוֹ / וְאַחְרִיתוֹ דְּבַשׁ מָתוֹק וְצוּפִים“ (עברה מדבש, מאת שמואל הנגיד, בפרויקט בן יהודה)
- ”וּמוֹדַע הָאַלְמָנָה טָמַן אֶת־כַּדֵּי הַדְּבַשׁ בְּאוֹצָרוֹ בְּאַחַת הַפִּנּוֹת וַיִּשְׁכָּחֵן“ (הנער דוד, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- בראש השנה נהוג לאכול תפוח בדבש.
- כינוי לנוזל מתוק ומרוכז המופק ממיני פירות שונים, כגון תמרים, בננות וענבים.
- ”אֵין עוֹשִׂין תְּמָרִים דְּבַשׁ, וְלֹא תַפּוּחִים יַיִן, וְלֹא סִתְוָנִיּוֹת חֹמֶץ, וּשְׁאָר כָּל הַפֵּרוֹת אֵין מְשַׁנִין אוֹתָם מִבְּרִיָּתָן בַּתְּרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אֶלָּא זֵיתִים וַעֲנָבִים בִּלְבָד.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק יא, משנה ג)
- ”א"ר יעקב בן דוסתאי מלוד לאונו שלשה מילין פעם אחת קדמתי בנשף והלכתי עד קרסולי בדבש של תאינים“ (בבלי, מסכת כתובות – דף קיא, עמוד ב)
- מקבילות בשפות השמיות: ארמית דֻּבְשָׁא, ערבית دِبْس (דִּבְּס), אכדית dišpu ועוד.
- 2. על פי חז"ל וההקשר בפסוק בדברים הדבש הוא דבש תמרים
מילים נרדפות[עריכה]
|
|
- ספרדית: miel
- ערבית: عَسَل (הגייה: עַסַל) دِبْس (הגייה: דִבְּס) شَهْد (הגייה: שַׁהְד)
- רוסית: мёд
|
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: דבש |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דבש |
הערת שוליים[עריכה]
ערך בוויקיפדיה: דבש
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דבש