מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דבש
הגייה * dvash
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ד־ב־שׁ
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות דְּבַשׁ־; כ׳ דִּבְשׁוֹ או דֻּבְשׁוֹ
נוזל צמיג מתוק אשר מייצרות הדבורים מצוף פרחים להאכלת צאצאיהם, והוא בעיקרו סוכר ענבים, סוכר פירות וכעשרים אחוזים מים.
בראש השנה נהוג לאכול תפוח בדבש .
"וּמוֹדַע הָאַלְמָנָה טָמַן אֶת־כַּדֵּי הַדְּבַשׁ בְּאוֹצָרוֹ בְּאַחַת הַפִּנּוֹת וַיִּשְׁכָּחֵן" (הנער דוד חיים נחמן ביאליק , בפרויקט בן יהודה ) "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ "" (דברים ח , פסוק ח ) "זֶה בָּא בְּחָבִיתוֹ שֶׁל יַיִן וְזֶה בָּא בְּכַדּוֹ שֶׁל דְּבַשׁ , נִסְדְּקָה חָבִית שֶׁל דְּבַשׁ , וְשָׁפַךְ זֶה אֶת יֵינוֹ וְהִצִּיל אֶת הַדְּבַשׁ לְתוֹכוֹ, אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ." (משנה, מסכת בבא קמא – פרק י, משנה ד ) כינוי לנוזל מתוק ומרוכז המופק ממיני פירות שונים, כגון תמרים , בננות וענבים .
"אֵין עוֹשִׂין תְּמָרִים דְּבַשׁ , וְלֹא תַפּוּחִים יַיִן, וְלֹא סִתְוָנִיּוֹת חֹמֶץ, וּשְׁאָר כָּל הַפֵּרוֹת אֵין מְשַׁנִין אוֹתָם מִבְּרִיָּתָן בַּתְּרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אֶלָּא זֵיתִים וַעֲנָבִים בִּלְבָד." (משנה, מסכת תרומות – פרק יא, משנה ג ) "דבש תמרים ויין תפוחים וחומץ סיתווניות ושאר מיני פירות של תרומה" (בבלי, מסכת חולין – דף קכ, עמוד ב ) "תחילה אף רבי יושוע מודה ותנינן דבש תמרים" (תלמוד ירושלמי, מסכת תרומות, פרק י"א, הלכה ב') מקבילות בשפות השמיות: ארמית דֻּבְשָׁא, ערבית دِبْس (דִּבְּס), אכדית dišpu ועוד. מובאות נוספות [ עריכה ] "דְּבָרִים אַָרְבוּ תוֹכָם דְּבוֹרִים / וְתוֹךְ יַעְרַת דְּבַשׁ קוֹצִים כְּסוּחִים" (מכבל ערב ריה"ל , בפרויקט בן יהודה ) "עֲבֵרָה מִדְּבַשׁ תִּמְתַּק בְּרֹאשָׁהּ / וְסוֹפָהּ רוֹשׁ וּמַכְאוֹב לֵב אֲסוּפִים / וּמַעְשֵׂה הַצְּדָקָה מַר בְּרֹאשׁוֹ / וְאַחְרִיתוֹ דְּבַשׁ מָתוֹק וְצוּפִים" (עברה מדבש שמואל הנגיד , בפרויקט בן יהודה ) "וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַרְסָה מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי וַיֹּאמֶר לָהֶם לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי" (שופטים יד , פסוק יח ) "רְאוּ נָא כִּי אֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה" (שמואל א׳ יד , פסוק כט ) "שִׁבְעָה מַשְׁקִין הֵן – הַטַּל, וְהַמַּיִם, וְהַיַּיִן, וְהַשֶּׁמֶן, וְהַדָּם, וְהֶחָלָב, וּדְבַשׁ דְּבוֹרִים; דְּבַשׁ צְרָעִים טָהוֹר, וּמֻתָּר בַּאֲכִילָה" (משנה, מסכת מכשירין – פרק ו, משנה ד ) "דתנן: חלות דבש שריסקן בערב שבת ויצאו מעצמן – אסור, ורבי אלעזר מתיר" (בבלי, מסכת שבת – דף יט, עמוד ב ) "אם כן מה תלמוד לומר לחם עני – פרט לעיסה שנילושה ביין ושמן ודבש " (בבלי, מסכת פסחים – דף לו, עמוד א ) "שנים במדבר ביד זה חבית מים וביד זה חבית דבש נסדק חבית מים תניי בית דין הוא שישפוך זה דבשו ויציל את מימיו שהמים מחייה במדבר ולא הדבש " (תלמוד ירושלמי, מסכת בבא קמא, פרק י', הלכה ד') "שלשה שמות נקרא המן לחם דבש שמן לחם לנערים שמן לקטנים דבש לזקנים" (ילקוט שמעוני , פרשת בשלח, רמז רנ"ה) מילים נרדפות [ עריכה ]
ספרדית: miel
ערבית: عَسَل (הגייה: עַסַל) دِبْس (הגייה: דִבְּס) شَهْد (הגייה: שַׁהְד)
רוסית: мёд
קישורים חיצוניים [ עריכה ] ערך בוויקיפדיה:
דבש תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
דבש
ערך בוויקיפדיה: דבש
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דבש
