נגלה

נִגְלָה[עריכה]

לשון המקרא נחשף, הופיע ונראה לעין, נודע מה שלא היה ידוע קודם.
- ”וְלֹֽא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו.“ (שמות כ, פסוק כג)
- ”מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים.“ (שמואל ב׳ ו, פסוק כ)
- ”[...] נִגְלוּ חֶבְיוֹנוֹת לא גִלִיתִי לְרֵעַ, נֶחְשַף הֶחָתוּם בִי בְאֵשׁ [...]“ (ספר שירי / רחל)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נגלה
הגייה^*	Nigle
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ג־ל־י/ה א
דרך תצורה	משקל נִקְטָל
נטיות	ר׳ נִגְלִים; נ׳ נִגְלֵית, נ"ר נִגְלוֹת

מה שנראה לעין, מה שגלוי וידוע.
- דברי הש"י בהם נגלה ונסתר, ויבא הדבור על הנגלה והאמירה על הנסתר, וזה כטעם: "וידבר ה' אל משה לאמר" ברוב מקומות שבתורה, כי הגיד למשה הנגלה והנסתר. רבנו בחיי לשמות כ.

[סלנג] מחזור אחד של העברה של חפצים, המתבצעת בכמה מחזורים.
- לא הצלחתי לסחוב את כל הכיסאות מהמכונית אל הבית, לכן עשיתי כמה נגלות.
- חילקתי את השטיפה לשתי נגלות, כי לא היה מקום במדיח־הכלים לכל הצלחות.