שקוף

שָׁקוּף

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שקוף
הגייה*	shakuf
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	שׁ־ק־ף
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	ר׳ שְׁקוּפִים; נ׳ שְׁקוּפָה, נ"ר שְׁקוּפוֹת

1. חדיר לאור כך שניתן לראות דרכו.

   • ”וַיַּעַשׂ לַבָּיִת חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִים.“ (מלכים א׳ ו, פסוק ד)
   • רוב שקיות הניילון שקופות.

2. [סלנג] ברור.

   • הוא כל־כך שקוף שאפשר לצפות את פעולותיו מראש.

3. [סלנג] שמתעלמים ממנו, שלא מחשיבים אותו, שלא "סופרים" אותו.

   • "מהרגע הראשון אתה מרגיש שקוף, הן דרכך רואים, אתה לא נראה. יש לך נשמה, כבר לא נשאר גוף. כן, הם עושים אותך שקוף מהתחלה." (שקוף / אלברט עמר)

נגזרות

• שקיפות

מילים נרדפות

• סכוי

ניגודים

• [[אטום]

תרגום

• אנגלית: (transparent‏‏‏‏ (1), clear‏‏‏‏ (1+2), obvious‏‏‏‏ (2