שקוף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שָׁקוּף[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שקוף
הגייה* shakuf
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש שׁ־ק־ף
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות ר׳ שְׁקוּפִים; נ׳ שְׁקוּפָה, נ"ר שְׁקוּפוֹת
  1. לשון המקרא חדיר לאור, ללא מחיצה.
    • ”וַיַּעַשׂ לַבָּיִת חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִים.“ (מלכים א׳ ו, פסוק ד)
    • רוב שקיות הניילון שקופות.
  2. [סלנג] ברור.
    • הוא כל־כך שקוף שאפשר לצפות את פעולותיו מראש.
  3. [סלנג] שמתעלמים ממנו, שלא מחשיבים אותו, שלא "סופרים" אותו.
    • "מהרגע הראשון אתה מרגיש שקוף, הן דרכך רואים, אתה לא נראה. יש לך נשמה, כבר לא נשאר גוף. כן, הם עושים אותך שקוף מהתחלה." (שקוף / אלברט עמר)

גזרון[עריכה]

  • (1:)המושג שקוף לא היה מוכר עד לעת החדשה, בעוד תיבת שקוף בהוראתה המקראית לעיל שימשה בהוראת:מה שבולט או מתבלט [1], כשנזקקו קדמונינו לתאר עפץ או מראֶה שקוף היו משתמשים בתיבת "לבן" המילה נוצרה ברובד העברית החדשה כמונח מעולם המדע והאופטיקה, ולעדות משמשת אבן הזפיר השקופה הנקראת עוד מקדם "ספיר-לבנה" וכנראה מופיעה היא במקרא בצירוף: ”לִבְנַ֣ת הַסַּפִּ֔יר“ (שמות כד, פסוק י). בתלמוד הופכת הזכוכית-השקופה כסמל למעמדם של בעלי "זכויות-היתר" שצמחו גם בערוגות החברה היהודית: ”בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַשְׁקִין בְּבֵית הָאֵבֶל עֲשִׁירִים בִּזְכוּכִית לְבָנָה, וַעֲנִיִּים בִּזְכוּכִית צְבוּעָה. וְהָיוּ עֲנִיִּים מִתְבַּיְּשִׁין“ (בבלי, מסכת מועד קטןדף כז, עמוד א)
  • בהתייחס אל הכתוב במקרא - יש שהציעו לפרש, חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים - עפ"י האכדית: "בִּת חִלֲנִ" [2] שהיה סגנון בנייה המאופיין באכסדרות מקושתות [3] .

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • בתלמוד בבלי, הביטוי 'זכוכית לבנה' מתייחס לזכוכית שקופה, וכך גם התייחסו שאר העמים בהתכוונם ל"שקוף" - ”עשירים בזכוכית לבנה ועניים בזכוכית צבועה והיו עניים מתביישין“ (בבלי, מסכת מועד קטןדף כז, עמוד א) ידוע שבתקופת חזל, כוס "מזכוכית לבנה" הייתה שווה 400 זוז.
  • רש"י (מנחות פו ב) פירש "שקופים", מבפנים שהמשקופין של חלונות מבפנים היינו צר ומבחוץ רחב , ראו אכסדרה .

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

סמוכין[עריכה]

  1. נ. שלם.לשמות הצבעים בעברית / לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה. ד‎' . א‎' (תשרי תרצ"ב), עמ':63
  2. עולם התנ"ך - מלכים א',רעננה,דברי הימים הוצאה לאור בע"מ,1993-1996,עמ' - 70
  3. The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1992 ,ḫilānu , page -184