מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שקוף
הגייה * shakuf
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש שׁ־ק־ף
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות ר׳ שְׁקוּפִים; נ׳ שְׁקוּפָה, נ"ר שְׁקוּפוֹת
לשון המקרא ”וַיַּעַשׂ לַבָּיִת חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטֻמִים.“ (מלכים א׳ ו , פסוק ד ) רוב שקיות הניילון שקופות . [סלנג] הוא כל־כך שקוף שאפשר לצפות את פעולותיו מראש. [סלנג] "מהרגע הראשון אתה מרגיש שקוף , הן דרכך רואים, אתה לא נראה. יש לך נשמה, כבר לא נשאר גוף. כן, הם עושים אותך שקוף מהתחלה." (שקוף / אלברט עמר) המושג שקוף לא היה מוכר עד לעת החדשה ,ביטוי זה השתרבב אל השפה העברית כמונח מעולם המדע והאופטיקה, ולעדות - אבן הזפיר השקופה נקראת עוד מקדם "ספיר-לבנה" .
בהתייחס אל הכתוב במקרא - יש שהציעו לפרש, חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים - עפ"י האכדית: "בִּת חִלֲנִ" [1] [2] פרשנים מפרשים [ עריכה ] בתלמוד בבלי, הביטוי 'זכוכית לבנה' מתייחס לזכוכית שקופה, וכך גם התייחסו שאר העמים בהתכוונם ל"שקוף" - ”עשירים בזכוכית לבנה ועניים בזכוכית צבועה והיו עניים מתביישין“ (בבלי, מסכת מועד קטן – דף כז, עמוד א ) ידוע שבתקופת חזל, כוס "מזכוכית לבנה " הייתה שווה 400 זוז.
רש"י (מנחות פו ב) פירש "שקופים", מבפנים שהמשקופין של חלונות מבפנים היינו צר ומבחוץ רחב , ראו אכסדרה . מילים נרדפות [ עריכה ]
↑ עולם התנ"ך - מלכים א',רעננה,דברי הימים הוצאה לאור בע"מ,1993-1996,עמ' - 70
↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1992 ,ḫilānu , page -184
