הצניע
הִצְנִיעַ
[עריכה]| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הצניע |
| שורש וגזרה | צ־נ־ע |
| בניין | הִפְעִיל |
- הניח במקום שאינו נראה ושמור.
- ”כלל אחר אמרו: כל הכשר להצניע, ומצניעין כמוהו והוציאו בשבת חייב חטאת עליו. וכל שאינו כשר להצניע ואין מצניעין כמוהו והוציאו בשבת אינו חייב אלא המצניעו“ (משנה, מסכת שבת – פרק ז, משנה ג):
- שכן מצניעין שם קוציהן
- ”הַמַּצְנִיעַ אֶת הֶחָבִית שֶׁלֹּא תִשָּׁבֵר, אוֹ שֶׁכְּפָאָהּ עַל פִּיהָ עַל מְנָת לְנַגְּבָהּ לְמַלֹּאת בָּהּ“ (משנה, מסכת פרה – פרק ז, משנה ח)
- דני ביקש לחסוך ליום ההולדת של אביו, לקח לו קופה להצניע בה מטבעותיו הקטנים, עד שיצבור סכום גדול.
גיזרון
[עריכה]נפוצה בלשון חז"ל במקרא מופיעה פעם אחת בצורת ציווי ובקשה ”הַצְנֵעַ לכת“ (מיכה ו, פסוק ח)
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]---