רעה

לערך העוסק בכתיב מקראי רֵעֶה או תואר לנקבה רֵעָה; ראו רֵעַ.

רָעָה א

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	רעה
שורש וגזרה	ר־ע־י/ה
בניין	פָּעַל (קַל)

1. הנהיג

   • ”וַיֹּאמֶר, אֶת-אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ; הַגִּידָה-נָּא לִי, אֵיפֹה הֵם רֹעִים?“ (בראשית לז, פסוק טז)
   • ”וְדָוִד הֹלֵךְ וָשָׁב מֵעַל שָׁאוּל לִרְעוֹת אֶת-צֹאן אָבִיו בֵּית-לָחֶם.“ (שמואל א׳ יז, פסוק טו)
   • ”...וַהֲבִיאֹתִים אֶל-אַדְמָתָם וּרְעִיתִים אֶל-הָרֵי יִשְׂרָאֵל בָּאֲפִיקִים וּבְכֹל מוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.“ (יחזקאל לד, פסוק יג)
   • ”וָאֹמַר, לֹא אֶרְעֶה אֶתְכֶם; הַמֵּתָה תָמוּת, וְהַנִּכְחֶדֶת תִּכָּחֵד – וְהַנִּשְׁאָרוֹת, תֹּאכַלְנָה אִשָּׁה אֶת-בְּשַׂר רְעוּתָהּ.“ (זכריה יא, פסוק ט)
   • ”הַגִּידָה לִּי, שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי – אֵיכָה תִרְעֶה, אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם; שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה, עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ?“ (שיר השירים א, פסוק ז)

2. בעל חיים אוכל עשב שהסתובב בשטח ואכל

   • ”וְהִנֵּה מִן-הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ.“ (בראשית מא, פסוק ב)
   • ”וְאִישׁ לֹא-יַעֲלֶה עִמָּךְ וְגַם-אִישׁ אַל-יֵרָא בְּכָל-הָהָר גַּם-הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל-יִרְעוּ אֶל-מוּל הָהָר הַהוּא.“ (שמות לד, פסוק ג)
   • ”כִּי עִיר בְּצוּרָה בָּדָד נָוֶה מְשֻׁלָּח וְנֶעֱזָב כַּמִּדְבָּר שָׁם יִרְעֶה עֵגֶל וְשָׁם יִרְבָּץ וְכִלָּה סְעִפֶיהָ“ (ישעיהו כז, פסוק י)
   • ”...הַבָּקָר וְהַצֹּאן אַל-יִטְעֲמוּ מְאוּמָה אַל-יִרְעוּ וּמַיִם אַל-יִשְׁתּוּ.“ (יונה ג, פסוק ז)
   • ”וּמַלְאָךְ בָּא אֶל-אִיּוֹב וַיֹּאמַר הַבָּקָר הָיוּ חֹרְשׁוֹת וְהָאֲתֹנוֹת רֹעוֹת עַל-יְדֵיהֶם.“ (איוב א, פסוק יד)

גיזרון

• מילה מקראית מקבילה בערבית.

נגזרות

• רועה
• רעיה
• מרעה

תרגומים

• אנגלית: herd‏‏‏‏

}}

רָעָה ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	רעה
הגייה*	raa
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ר־ע־ע א
דרך תצורה	משקל קַטְלָה
נטיות	רָעַת־, ר׳ רָעוֹת

1. מה שלא רצוי וגורם צער

   • אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך
   • לא תמוש רעה מביתו
   • מצאוהו רעות רבות וצרות

גיזרון

• צורת נקבה מן רע.

צירופים

• חרש רעה
• מבקש רעה
• רעה חולה

ניגודים

• טובה

ראו גם

• רָעוּת
• צרה