בעיר

בָּעִיר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בעיר
הגייה^*	ba'ir
חלק דיבר	תואר
מין
שורש	ב־ע־ר
דרך תצורה
נטיות	ר׳ בְּעִירִים; נ׳ בְּעִירָה, נ"ר בְּעִירוֹת

שניתן לשרוף אותו בקלות או שדולק לאורך זמן.
- שמן הוא בעיר ומים אינם.

גיזרון

שורשים דומים בשפו שמיות קרובות (ערבית:باير).

מילים נרדפות

דליק

תרגום

אנגלית: inflammable‏‏‏‏

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: בעירה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בעיר

בְּעִיר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בעיר
הגייה^*	b'ir
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	בְּעִיר־

בהמת בית, מן הרועות באחו.
- ”טַעֲנוּ אֶת בְּעִירְכֶם וּלְכוּ בֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן“ (בראשית מה, פסוק יז)
- ”כִּי יַבְעֶר אִישׁ שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם וְשִׁלַּח אֶת בעירה [בְּעִירוֹ] וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם“ (שמות כב, פסוק ד).

גיזרון

לשון המקרא. יש המשיכים לשרש ב־ע־ר, לפי הפסוק לעיל בשמות כ"ב ד'. כך, אפשר לפרש את הפועל "יַבְעֶר" שבפסוק זה בהוראת "יִרְעֶה צאן", או בהוראת "יזיק, ישחית". בדומה, נתן לפרש כך את הפעל בפסוק ”וְאַתֶּם בִּעַרְתֶּם הַכֶּרֶם גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם“ (ישעיהו ג, פסוק יד). ראו גם: בּעֵר, ובערת הרע מקרבך.

בתרגום אונקלוס בספר בראשית פרק א' פסוקים כ"ד עד כ"ז:

"כד וַאֲמַר יְיָ, תַּפֵּיק אַרְעָא נַפְשָׁא חַיְתָא לִזְנַהּ, בְּעִיר וּרְחֵישׁ וְחַיַּת אַרְעָא, לִזְנַהּ; וַהֲוָה כֵּין. כה וַעֲבַד יְיָ יָת חַיַּת אַרְעָא לִזְנַהּ, וְיָת בְּעִירָא לִזְנַהּ, וְיָת כָּל רִחְשָׁא דְּאַרְעָא, לִזְנוֹהִי; וַחֲזָא יְיָ, אֲרֵי טָב. כו וַאֲמַר יְיָ, נַעֲבֵיד אֲנָשָׁא בְּצַלְמַנָא כִּדְמוּתַנָא; וְיִשְׁלְטוּן בְּנוּנֵי יַמָּא וּבְעוֹפָא דִּשְׁמַיָּא, וּבִבְעִירָא וּבְכָל אַרְעָא, וּבְכָל רִחְשָׁא, דְּרָחֵישׁ עַל אַרְעָא." (מתרגום אונקלוס לארמית)

"כד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ-אֶרֶץ, לְמִינָהּ; וַיְהִי-כֵן. כה וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ, וְאֶת-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְאֵת כָּל-רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. כו וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ." (המקור מהחומש)

מפרוטושמית *bVʕVr-. השווה לשפות שמיות אחרות: ארמית סורית ܒܥܝܪܐ‎ (baʿīr؜ā, “כבשים, בקר”), אוגריתית 𐎛𐎁𐎗 (ỉbr, “שור”) ערבית: بعير (גמל), געז ብዕር (bəʿər, “שור, בקר מקורנן”), אמהרית በሬ (bäre), שפות דרום-ערב העתיקות 𐩨𐩲𐩧‎ (bʿr, “בקר”), אכדית 𒀫 (būru-, “עגל”).

מובאות נוספות

- " רודי-
  אַךְ הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ! מַה-יָּבִין בְּעִיר אֵין-דָּעַת!

ורני-
אַל-תֹּאמַר כָּזֹאת. אָכֵן גַּם לַחַיָּה יֶשׁ-דָּעַת,
וְזֹאת נֵדַע אֲנַחְנוּ, הָרוֹדְפִים אַחֲרֵי יַעֲלֵי סָלַע,
אֲשֶׁר בְּצֵאתָם לַמִּרְעֶה, וְנִצַּב אֶחָד עַל-מִשִׁמָרֶת,
צָפֹה וְזָקֹף אֹזֶן; כִּמְעַט יָרִיחַ אִישׁ קֶשֶׁת
וְשָׁרַק לְאֶחָיו מְרָחוֹק וְהִזְהִירָם בְּקוֹל מִלָּכָד.
" (וילהלם טל / פרידריך שילר - תרגם: ח"נ ביאליק. #עֲלִילַה רִאשׁוֹנָה #מַחֲזֶה רִאשׁוֹן)

מילים נרדפות

בהמה

תרגום

אנגלית: beast‏‏‏‏

ראו גם

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: בהמה