רקיע

רָקִיעַ

מה שנראה כמשטח קעור שבו קבועים ונעים גרמי השמים; שמים.
- ”יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה.“ (בראשית א, פסוק יד)
(מיתולוגיה) משטח המפריד בין הרמות השונות של השמים.
- ”וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא.“ (יחזקאל א, פסוק כו)