דוברה
מראה
דּוֹבְרָה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | דוברה |
| הגייה* | dovra |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ד־ב־ר |
| דרך תצורה | משקל קוֹטְלָה |
| נטיות | ר׳ דוֹבְרוֹת |

- לשון המקרא בולי עץ גולמיים קשורים יחד ומושטים בנהר או בים לשם הטענתם או הבאתם למנסרה.
- ”עֲבָדַי יֹרִדוּ מִן-הַלְּבָנוֹן יָמָּה, וַאֲנִי אֲשִׂימֵם דֹּבְרוֹת בַּיָּם עַד-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-תִּשְׁלַח אֵלַי וְנִפַּצְתִּים שָׁם – וְאַתָּה תִשָּׂא.“ (מלכים א׳ ה, פסוק כג)
- עברית חדשה כלי שיט ילידי הבנוי מבולי עץ או אלומות קנים קשורים יחד לשיט בנהרות ואגמים בדרך כלל.
- ”אחרי נחפש המקום, אשר עדת הלהבים [פלמינגו] ילינו שם הלילה, יקרב הציד בלילה לאט לאט על דֹבְרַת־קנים ומתאמץ למצא את הַלְהָבִי־הצופה, העומד על משמרתו.“ (תולדות הטבע, מאת מנדלי מוכר ספרים, 1867, באתר מאגרים)
- עברית חדשה כלי שיט תיבני מברזל בעל תחתית שטוחה, שאין לו הנעה עצמית אלא נגרר על ידי כלי שיט אחר. משמש להובלת מטענים בתפזורת ומטענים כבדים ומסורבלים, לעבודות חילוץ ומשייה, לעבודות ימיות ועוד.
- ”בבריכת־המעגן הוכנו קוי־חבלים על פני המים להתחרויות־שחייה במרחק 50 מטר בין דוברה לדוברה.“ ("דבר", 20 במאי 1937., באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”דוברה למנוף־צף במשקל 250 טון, שנבנתה ע"י „הימה“ בשביל מינהלת נמל חיפה, הורדה אתמול למים מן המבדוק הצף.“ ("דבר", באתר עיתונות יהודית היסטורית)
גיזרון
[עריכה]- במקרא: דֹּבְרָה.