מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | עשן |
| הגייה* | ׳ashan |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־שׁ־ן |
| דרך תצורה | משקל קָטָל |
| נטיות | |
עשן עולה מתוך הארובה.
- עננה הנפלטת כתוצאה מבעירה; היא מורכבת בעיקר מפחמן דו חמצני, אדי מים, ופיח, כשהאחרון מקנה לה צבע אפרפר.
- ”וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה, וַעֲלָטָה הָיָה; וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ, אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה.“ (בראשית טו, פסוק יז)
- ”וְהַמַּשְׂאֵת הֵחֵלָּה לַעֲלוֹת מִן־הָעִיר, עַמּוּד עָשָׁן; וַיִּפֶן בִּנְיָמִן אַחֲרָיו, וְהִנֵּה עָלָה כְלִיל־הָעִיר הַשָּׁמָיְמָה.“ (שופטים כ, פסוק מ)
- ”עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ, וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל; גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ.“ (שמואל ב׳ כב, פסוק ט)
- ”לָכֵן יִהְיוּ כַּעֲנַן־בֹּקֶר, וְכַטַּל מַשְׁכִּים הֹלֵךְ; כְּמֹץ יְסֹעֵר מִגֹּרֶן, וּכְעָשָׁן מֵאֲרֻבָּה.“ (הושע יג, פסוק ג)
- ”וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ; דָּם וָאֵשׁ, וְתִימֲרוֹת עָשָׁן.“ (יואל ג, פסוק ג)
עננה הנפלטת כתוצאה מבעירה
- איטלקית: fumo
- אנגלית: fume, smoke
- אספרנטו: fumo
- גרמנית: Rauch
- הודית: धूआँ (תעתיק: dhūā̃)
- הולנדית: rook, walm
- הונגרית: füst
- טורקית: sis, duman
- יוונית: καπνός (תעתיק: kapnós)
- יפנית: 煙 (תעתיק: kemuri)
- כורדית: dûkêl
- לטינית: fumus
- מלאית: asap
- נורווגית: røyk
- סווהילית: moshi
- סינית: 煙 (קנטונית: jin1)
- סינית: 煙 (מנדרינית: yān)
- ספרדית: humo
- ערבית: دُخَان (תעתיק: דֻחָ'אן)
- פולנית: dym
- פורטוגלית: fumo
- פינית: savu
- פרסית: دود (תעתיק: דוּד)
- צ'כית: dým, kouř
- צרפתית: fumée
- קוריאנית: 연기 (תעתיק: yeon-gi)
- רומנית: fum
- רוסית: дым (תעתיק: dym)
- чад (תעתיק: čad)
- שוודית: rök
- תאילנדית: ควัน (תעתיק: kwan)
|
 ערך בוויקיפדיה: עשן |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עשן |
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | עשן |
| הגייה* | ׳ashen |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ע־שׁ־ן |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | נ׳ עֲשֵׁנָה, ר׳ עֲשֵׁנִים, נ"ר עֲשֵׁנוֹת |
- אָפוּף עָשָׁן.
- ”וְכָל־הָעָם רֹאִים אֶת־הַקּוֹלֹת וְאֶת־הַלַּפִּידִם, וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת־הָהָר עָשֵׁן; וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק.“ (שמות כ, פסוק יד)
- "אָז לָקַח חָתָן / מִפֻּנְדָּק קָטָן / הָאַחַת עַל אוֹפַנּוֹעַ מֵאֵץ, / וְנוֹתְרוּ שְׁתֵיהֶן / בְּפֻנְדָּק עָשֵׁן / עִם קְבַרְנִיט וְלוֹ רֶגֶל מֵעֵץ." (בְּפֻנְדָּק קָטָן, מאת אהרון שבתאי)
| ניתוח דקדוקי – פועל |
| כתיב מלא | עישן |
| שורש וגזרה | ע־שׁ־ן |
| בניין | פִּעֵל |
- שאף את העשן העולה מתערובת המובערת של עשבים יבשים.
- הכין שימורי מזון (לרוב בשר או דגים), באמצעות אפיפתו בעשן.
- ”וְכֵן בְּבֵית הַשְּׁלָחִין; מְיַבְּלִין, מְפָרְקִין, מְאַבְּקִין, מְעַשְּׁנִין, עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ב, משנה ב)
- "השמך היה ישראלי, ממעיינות הדן, והוא עושן במטבח המסעדה." ("מעריב", 24 ביוני 1970, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
ערך בוויקיפדיה: עשן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עשן