מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חנמל
הגייה * khanamal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
לשון המקרא (משמעות משוערת) מעופף מזיק לתבואה, תופעת טבע הרסנית.
”וַיִּתֵּן לֶחָסִיל יְבוּלָם וִיגִיעָם לָאַרְבֶּה. יַהֲרֹג בַּבָּרָד גַּפְנָם וְשִׁקְמוֹתָם בַּחֲנָמַל . וַיַּסְגֵּר לַבָּרָד בְּעִירָם“ (תהלים עח , פסוק מז ) מילה יחידאית בתנ"ך. הגיזרון לא ברור.
יתכן שיבוש מאכדית בהגיית: חֲנְדַבִּלֻ (ḫandabillu) בהוראת סוג של אבן, סוג של מחסום [1] פרשנים מפרשים [ עריכה ] מין ארבה . נוטריקון - חונה ומולל את התבואה
רד"ק ומצודות: הוא מין ממיני הברד . 2. ורבי סעדיה פירש אותו בלשון ערבי אל צקיע, והוא הקרח החזק שמשבר פרחי האילנות ומייבש הלחלוח. ובמדרש: בגפנים על ידי שהיו דקים היה יורד עליהם בפילקין, אבל לשקמים היה בא ונח ומל.
אבן עזרא 1. מין ארבה 2. אבנים שנופלות מן השמים.
↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1995 (ḫandabillu) ; page: 78
