אול

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אוּל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אול
הגייה* ul
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ו־ל
דרך תצורה
נטיות
  1. כוח, עוצם, או מסד המעניק תמיכה לטפחות.
    • ”"כִּי אֵין חַרְצֻבּוֹת לְמוֹתָם וּבָרִיא אוּלָם"“ (תהלים עג, פסוק ד)
    • ”וַיֶּגֶל אֶת יְהוֹיָכִין בָּבֶלָה וְאֶת אֵם הַמֶּלֶךְ וְאֶת נְשֵׁי הַמֶּלֶךְ וְאֶת סָרִיסָיו וְאֵת אולי [אֵילֵי] הָאָרֶץ הוֹלִיךְ גּוֹלָה מִירוּשָׁלַ‍ִם בָּבֶלָה“ (מלכים ב׳ כד, פסוק טו).

גזרון[עריכה]

  • באוגריתית נמצאה מקבילה 𐎀𐎆𐎍 (אַול), ככל הנראה במשמעות "כֹח", "עֹצם".[1]
  • יש המתיחסים לתיבת "אולם" המופיעה בספר תהלים לעיל, כמקבילה לתיבת "איילים" המסמלים חוזקה או חסינות עד שנדמה כי אין חצובה למותם, ז"א - אף המוות אינו יכול להם[2] אָז נִבְהֲלוּ, אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב, יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד; נָמֹגוּ, כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן שמות,טו, טו. למשמעות הסמלית של "איל" בהוראת 'שער גדול ממדים', ראו גם - ”וַיַּעַשׂ אֶת-אֵילִים, שִׁשִּׁים אַמָּה; וְאֶל-אֵיל, הֶחָצֵר, הַשַּׁעַר, סָבִיב סָבִיב“ (יחזקאל מ, פסוק יד).

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 396; לוח UT 75 II.
  2. נחום מ. סרנה, עולם התנ"ך - תהלים ב' עמוד: 12