אול

אוּל[עריכה]

כוח, עוצם, או מסד המעניק תמיכה לטפחות.
- ”"כִּי אֵין חַרְצֻבּוֹת לְמוֹתָם וּבָרִיא אוּלָם"“ (תהלים עג, פסוק ד)
- ”וַיֶּגֶל אֶת יְהוֹיָכִין בָּבֶלָה וְאֶת אֵם הַמֶּלֶךְ וְאֶת נְשֵׁי הַמֶּלֶךְ וְאֶת סָרִיסָיו וְאֵת אולי [אֵילֵי] הָאָרֶץ הוֹלִיךְ גּוֹלָה מִירוּשָׁלַ‍ִם בָּבֶלָה“ (מלכים ב׳ כד, פסוק טו).

באוגריתית נמצאה מקבילה 𐎀𐎆𐎍 (אַול), ככל הנראה במשמעות "כֹח", "עֹצם".^[1]
יש המתיחסים לתיבת "אולם" המופיעה בספר תהלים לעיל, כמקבילה לתיבת "איילים" המסמלים חוזקה או חסינות עד שנדמה כי אין חצובה למותם, ז"א - אף המוות אינו יכול להם^[2] אָז נִבְהֲלוּ, אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב, יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד; נָמֹגוּ, כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן שמות,טו, טו. למשמעות הסמלית של "איל" בהוראת 'שער גדול ממדים', ראו גם - ”וַיַּעַשׂ אֶת-אֵילִים, שִׁשִּׁים אַמָּה; וְאֶל-אֵיל, הֶחָצֵר, הַשַּׁעַר, סָבִיב סָבִיב“ (יחזקאל מ, פסוק יד).