צבי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יש להוסיף לדף זה את הערך: צַבִּי.
צְבִי א[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | צבי |
הגייה* | tsvi |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | צ־ב־י/ה |
דרך תצורה | משקל קְטִי |
נטיות | נ׳ צְבִיָּה, ר׳ צְבָאִים או צְבָיִים |
- בעל חיים ממשפחת הפריים, נפוץ באזורים רבים בארץ ישראל. הצבי הוא דק־גוף, קל־רגליים, ושתי קרניים לראשו.
- ”וַיִּהְיוּ-שָׁם שְׁלֹשָׁה בְּנֵי צְרוּיָה יוֹאָב וַאֲבִישַׁי וַעֲשָׂהאֵל, וַעֲשָׂהאֵל קַל בְּרַגְלָיו כְּאַחַד הַצְּבָיִם אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה“ (שמואל ב׳ ב, פסוק יח)
- ”עֲשָׂרָה בָקָר בְּרִאִים וְעֶשְׂרִים בָּקָר רְעִי וּמֵאָה צֹאן לְבַד מֵאַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וּבַרְבֻּרִים אֲבוּסִים“ (מלכים א׳ ה, פסוק ג)
- ”דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה-זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן-הַחֲלּנוֹת מֵצִיץ מִן-הַחֲרַכִּים“ (שיר השירים ב, פסוק ט)
- צורת הזכר כשם פרטי לבנים, וצורת הנקבה כשם פרטי לבנות.
- ”בִּשְׁנַת-שֶׁבַע לְיֵהוּא מָלַךְ יְהוֹאָשׁ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבָע“ (מלכים ב׳ יב, פסוק ב)
- ”וַיּוֹלֶד מִן-חֹדֶשׁ אִשְׁתּוֹ אֶת-יוֹבָב וְאֶת-צִבְיָא וְאֶת-מֵישָׁא וְאֶת-מַלְכָּם“ (דברי הימים א׳ ח, פסוק ט)
- "בְּיָפוֹ הָיְתָה תַּלְמִידָה וּשְׁמָהּ טָבִיתָא, כְּלוֹמַר צְבִיָּה, וְהִיא רַבַּת מַעֲשִׂים טוֹבִים וּמַרְבָּה בִּגְמִילוּת חֲסָדִים." (מעשי השליחים פרק ט, פסוק לו)
- "צבי אומר שגשמים כאלה מזיקים לחקלאות, ואני חושב – כמה חם בבית" (סע לאט, מאת אריק אינשטיין)
גיזרון[עריכה]
- המילה משותפת ללשונות שמיות רבות, כגון ארמית: טבי, וערבית: ظَبْي (טַ'בְּי)
- מאכדית צַבּיטֻ şabītu - צבי . וגם ככינוי אכדי לשוטר-בלש זריז וקל-רגליים.
- מצרית קדומה "טְפִּי-וֻו" tpỉw .
צירופים[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |
![]() |
![]() |
צְבִי ב[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | צבי |
הגייה* | tsvi |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | צ־ב־י/ה |
דרך תצורה | משקל קְטִי |
נטיות |
- לשון המקרא יופי, פאר.
- ”הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים“ (שמואל ב׳ א, פסוק יט)
- ”בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח יְהוָה לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל“ (ישעיהו ד, פסוק ב)