צבי

יש להוסיף לדף זה את הערך: צַבִּי.

צְבִי א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צבי
הגייה*	tsvi
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	צ־ב־י/ה
דרך תצורה	משקל קְטִי
נטיות	נ׳ צְבִיָּה, ר׳ צְבָאִים או צְבָיִים

צבי תומסון

1. בעל חיים ממשפחת הפריים, נפוץ באזורים רבים בארץ ישראל. הצבי הוא דק־גוף, קל־רגליים, ושתי קרניים לראשו.

   • ”וַיִּהְיוּ-שָׁם שְׁלֹשָׁה בְּנֵי צְרוּיָה יוֹאָב וַאֲבִישַׁי וַעֲשָׂהאֵל, וַעֲשָׂהאֵל קַל בְּרַגְלָיו כְּאַחַד הַצְּבָיִם אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה“ (שמואל ב׳ ב, פסוק יח)
   • ”עֲשָׂרָה בָקָר בְּרִאִים וְעֶשְׂרִים בָּקָר רְעִי וּמֵאָה צֹאן לְבַד מֵאַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וּבַרְבֻּרִים אֲבוּסִים“ (מלכים א׳ ה, פסוק ג)
   • ”דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה-זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן-הַחֲלּנוֹת מֵצִיץ מִן-הַחֲרַכִּים“ (שיר השירים ב, פסוק ט)

2. צורת הזכר כשם פרטי לבנים, וצורת הנקבה כשם פרטי לבנות.

   • ”בִּשְׁנַת-שֶׁבַע לְיֵהוּא מָלַךְ יְהוֹאָשׁ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבָע“ (מלכים ב׳ יב, פסוק ב)
   • ”וַיּוֹלֶד מִן-חֹדֶשׁ אִשְׁתּוֹ אֶת-יוֹבָב וְאֶת-צִבְיָא וְאֶת-מֵישָׁא וְאֶת-מַלְכָּם“ (דברי הימים א׳ ח, פסוק ט)
   • "בְּיָפוֹ הָיְתָה תַּלְמִידָה וּשְׁמָהּ טָבִיתָא, כְּלוֹמַר צְבִיָּה, וְהִיא רַבַּת מַעֲשִׂים טוֹבִים וּמַרְבָּה בִּגְמִילוּת חֲסָדִים." (מעשי השליחים פרק ט, פסוק לו)
   • "צבי אומר שגשמים כאלה מזיקים לחקלאות, ואני חושב – כמה חם בבית" (סע לאט, מאת אריק אינשטיין)

גיזרון

• המילה משותפת ללשונות שמיות רבות, כגון ארמית: טבי, וערבית: ظَبْي (טַ'בְּי)
• מאכדית (şabītu צָבְּאִטֻ) . צָבִּטְאֲנֻ, קבל את שמו האכדי בזכות היותו האיש קל הרגליים שרודף אחרי פושעים.
• מצרית קדומה "טְפִּי-וֻו" tpỉw .

צירופים

• הניח מעותיו על קרן הצבי

תרגום

• אנגלית: gazelle‏‏‏‏
• ערבית: غَزَال‏‏‏‏ (תעתיק: עָ'זַאל), ظَبْي‏‏‏‏ (תעתיק: טַ'בְי)

ראו גם

• איל
• עפר

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: צבי

טקסונומיה בוויקימינים: Gazella

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צבאים

צְבִי ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	צבי
הגייה*	tsvi
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	צ־ב־י/ה
דרך תצורה	משקל קְטִי
נטיות

1. לשון המקרא יופי, פאר.

   • ”הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים“ (שמואל ב׳ א, פסוק יט)
   • ”בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח יְהוָה לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל“ (ישעיהו ד, פסוק ב)

צירופים

• ארץ הצבי

מילים נרדפות

• יופי
• הדר
• פאר

ראו גם

• צביון