חרה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ערך זה עוסק בפועל (במלרע). לערך העוסק בשם־עצם (במלעיל); ראו חרא.

חָרָה א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חרה
שורש וגזרה ח־ר־י/ה נחי ל"ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא הכעיס, הרגיז, קומם, הכאיב, פגע.
    • ”וַיֹּאמֶר ה' אֶל קָיִן: לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ?“ (בראשית ד, פסוק ו)
    • ”הַהֵיטֵב חָרָה לָךְ?“ (יונה ד, פסוק ד)
    • ”וְאִם חָרֹה יֶחֱרֶה לוֹ דַּע כִּי כָלְתָה הָרָעָה מֵעִמּוֹ.“ (שמואל א׳ כ, פסוק ז))
    • דבריך חורים לי מאוד.
    • התנהגותך הילדותית חורה לי.
  1. בצרוף חרה־אף בער בכעס.
    • ”וְאַף ה' חָרָה בָעָם וַיַּךְ אדני בָּעָם מַכָּה רַבָּה מְאֹד.“ (במדבר יא, פסוק לג)

גיזרון[עריכה]

  • חרה (2) כנראה קרוב לחרה (ב) משורש חרר.
  • (2) חרא⇆חרה, השוו לאתר ה"חירייה" שכתוצאה מפעילות כימית אורגנית-ספונטנית היה מעלה תמרות עשן

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]


ראו גם[עריכה]

חָרָה ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חרה
שורש וגזרה ח־ר־ר, כפולים
בניין פָּעֵל


  1. מקראי בלבד בער, היה חם מאד.
    • עַל־כֵּן חָרוּ יֹשְׁבֵי אֶרֶץ וְנִשְׁאַר אֱנוֹשׁ מִזְעָר. (ישעיהו כד ו)
    • וְהַעֲמִידֶהָ עַל גֶּחָלֶיהָ רֵקָה לְמַעַן תֵּחַם וְחָרָה נְחֻשְׁתָּהּ (יחזקאל כד יא)
  2. רתח , היה חם מאד
    • "וְעַצְמִי חָרָה מִמְּרֵרָאתָם הָרְעוּעָה. וְהֻקְדַּר גוּפִי וְנִתְעָה". (קדושתות לשבתות לאירועים שונים / אלעזר הקליר)

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: burn‏‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

סמוכין[עריכה]