לדלג לתוכן

אותו

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אוֹתוֹ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אותו
הגייה* oto
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש
דרך תצורה גוף שלישי מן את
נטיות נ׳ אוֹתָהּ, ר׳ אוֹתָם, נ"ר אוֹתָן
  1. לשון חז"ל הוא ממש, הוא ולא אחר.
    • ”הַלּוֹקֵחַ מִן הַסִּיטוֹן וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ שְׁנִיָּה, לֹא יְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה, אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַסּוּג, אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַמִּין, נֶאֱמָן הַסִּיטוֹן לוֹמַר, מִשֶּׁל אֶחָד הֵם.“ (משנה, מסכת דמאיפרק ה, משנה ו)
    • ”חָצֵר שֶׁנִּפְרְצָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים מִשְּׁתֵּי רוּחוֹתֶיהָ, וְכֵן בַּיִת שֶׁנִּפְרַץ מִשְּׁתֵּי רוּחוֹתָיו, וְכֵן מָבוֹי שֶׁנִּטְּלוּ קֹרֹתָיו אוֹ לְחָיָיו – מֻתָּרִין בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת וַאֲסוּרִין לֶעָתִיד לָבוֹא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה; רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם מֻתָּרִין לְאוֹתָהּ שַׁבָּת, מֻתָּרִין לֶעָתִיד לָבוֹא. וְאִם אֲסוּרִין לֶעָתִיד לָבוֹא, אֲסוּרִין לְאוֹתָהּ שַׁבָּת.“ (משנה, מסכת עירוביןפרק ט, משנה ג)
    • ”וְלֹא הָיָה אָבִינוּ יַעֲקֹב רוֹצֶה שֶׁיַּעֲשׂוּ בָנָיו אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה, וְכֵיוָן שֶׁעָשׂוּ בָנָיו אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, אָמַר – מָה אֲנִי מַנִּיחַ אֶת בָּנַי לִפֹּל בְּיַד אֻמּוֹת הָעוֹלָם?!“ (בראשית רבה, פרשה פ, סימן י)
    • ”בני עיר שנגנב ספר תורה שלהן אין דנין בדייני אותה העיר ואין מביאין ראיה מאנשי אותה העיר“ (בבלי, מסכת בבא בתראדף מג, עמוד א)
  2. [עממי] כמוהו בדיוק
    • "אָָמַרְתִּי לוֹ: "נִדְמֶה לִי / שֶׁאַתָּה מְאוֹד דּוֹמֶה לִי." / וְהוּא אָמַר בְּדִיוּק אוֹתוֹ דָּבָר, / בְּדִיוּק אוֹתוֹ דָּבָר." (חָבֵר חָדָש בָּרְאִי, מאת דתיה בן דור)
    • אנחנו שנינו מאותו הכפר. אותה קומה, אותה בלורית שיער (אותו הכפר)

גיזרון

[עריכה]
  • נטיית גוף שלישי של המילה המקראית את, יוחסת המושא הישיר; דבר אחר, ע"פ המילה מיוונית: autós) αὐτός) – עצמוֹ

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: same‏‏‏‏
  • ספרדית: mismo‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

[עריכה]
  • את אותו, באתר האקדמיה ללשון העברית, 5 במרס 2012