התמהמה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הִתְמַהְמֵהַּ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא התמהמה
שורש וגזרה מ־ה־מ־הּ,גזרת המרובעים
בניין הִתְפַּעֵל
  1. לשון המקרא התעכב, בושש, איחר להגיע.
    • ”וַיִּתְמַהְמָהּ-וַיַּחֲזִיקוּ הָאֲנָשִׁים בְּיָדוֹ וּבְיַד-אִשְׁתּוֹ וּבְיַד שְׁתֵּי בְנֹתָיו, בְּחֶמְלַת יְהוָה עָלָיו; וַיֹּצִאֻהוּ וַיַּנִּחֻהוּ, מִחוּץ לָעִיר“ (בראשית יט, פסוק טז).
    • ”כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד, וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב; אִם-יִתְמַהְמָהּ, חַכֵּה-לוֹ – כִּי-בֹא יָבֹא, לֹא יְאַחֵר“ (חבקוק ב, פסוק ג)
    • ”יוֹדְעֵי מַכְאוֹבִּי, / אַל תִּתְמַהְמֶהוּ / מֵהָבִיא/ צָרְיִי מִגִּלְעָד ‑ / הוּא אֵלִיָּהוּ / הַנָּבִיא!“ (יוֹדְעֵי מַכְאוֹבִּי, מאת יהודה הלוי, בפרויקט בן יהודה)
    • "ולמה תיקנו חכמים דבר זה במיטלטלין-גזירה שמא ייתן הלוקח דמי החפץ וקודם שייקחנו יאבד באונס, כגון שנפלה דליקה ונשרף, או באו ליסטים ונטלוהו: אם יהיה ברשות הלוקח, יתמהמה המוכר ולא יצילו" (משנה תורה להרמב"ם, ספר קניין, הלכות מכירה, פרק ו',ה' )

גיזרון[עריכה]

מן המקורות.

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]