חגור

יש להוסיף לדף זה את הערך: חָגוּר.

חֲגוֹר

לשון המקרא רצועה גמישה הנכרכת סביב המותניים לצורך הידוק הבגד או לצורך נשיאת כלים בצמוד לגוף.
- ”וַיִּתְפַּשֵּׁט יְהוֹנָתָן אֶת־הַמְּעִיל אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתְּנֵהוּ לְדָוִד וּמַדָּיו וְעַד־חַרְבּוֹ וְעַד־קַשְׁתּוֹ וְעַד־חֲגֹרוֹ.“ (שמואל א׳ יח, פסוק ד)
- ”...בָּא לִפְנֵיהֶם וְיוֹאָב חָגוּר מִדּוֹ לְבֻשׁוּ וְעָלָיו חֲגוֹר חֶרֶב מְצֻמֶּדֶת עַל־מָתְנָיו בְּתַעְרָהּ וְהוּא יָצָא וַתִּפֹּל.“ (שמואל ב׳ כ, פסוק ח)
- ”סָדִין עָשְׂתָּה, וַתִּמְכֹּר; וַחֲגוֹר, נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי.“ (משלי לא, פסוק כד)
- ”רָאֲתָה עַל חֲלוּקָהּ, מִן הַחֲגוֹר וּלְמַטָּה, טְמֵאָה; מִן הַחֲגוֹר וּלְמַעְלָה, טְהוֹרָה.“ (משנה, מסכת נידה – פרק ח, משנה א)
- "וגגות אודמים על הר, וילדים על השבילים, / במקום שבו הלכנו עם חגור ותרמילים" (קום והתהלך בארץ, מאת יורם טהרלב)